שתי אוזניים ביוניות עדיפות על סכום חלקיהן

פורסם על-ידי איריס סיניגליה בתאריך .

תורגם מתוך:  http://scienceblog.com/56724/two-bionic-ears-are-better-than-the-sum-of-their-parts/

שתלים שבלוליים – מכשירים אלקטרוניים המושתלים באוזניים בעזרת ניתוח על מנת לסייע בהפקת תחושת צליל – משמשים בהצלחה החל משלהי שנות ה- 80 של המאה שעברה. אך נותרה עדיין השאלה האם שתלים שבלוליים דו-צדדיים, המושתלים בשתי האוזניים במקום השתל היחיד המסורתי, באמת יכולים לסייע לשמיעה דו-אוזנית. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הוכיחו כעת כי בתנאים מסויימים, לפרקטיקה זו יש את היכולת להציל את עיבוד הצלילים הדו-צדדי עבור חירשים וכבדי שמיעה.

על פי ד"ר יעל הנקין מהחוג להפרעות בתקשורת בבית הספר למקצועות הבריאות על שם סטנלי סטייר באוניברסיטת תל אביב וראש המכון לשמיעה, שפה ודיבור במרכז הרפואי שיבא, ועמיתיה פרופ' מינקה הילדסהיימר, יפעת יער-סופר וליהי גבעון, המוח מלכד את הצלילים הנכנסים מכל אוזן בגזע המוח, דרך מה שנקרא "עיבוד דו-אוזני". "כשאנו שומעים בשתי האוזניים, יש לנו מערכת אודיטורית יעילה," היא מסבירה. עיבוד דו-אוזני מספק נוחות האזנה משופרת, יכולת למקם את הצליל ויכולת להבין דיבור בסביבה רועשת.

במחקרן, התבוננו החוקרות בילדים שאיבדו את שמיעתם בגיל צעיר ולא נולדו חירשים. אלו שקיבלו שתלים שבלוליים דו-צדדיים הפגינו עיבוד דו-אוזני אמיתי, בדומה לעמיתיהם בעלי השמיעה הנורמלית. לעומת זאת, ילדים שנולדו חירשים וקיבלו את השתל השבלולי הראשון שלהם בגיל צעיר ואת השני לאחר זמן רב, לא הפגינו עיבוד דו-אוזני.

המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת "Cochlear Implants International".

שניים יחד

יותר מעניין של סימטריה, שתי האוזניים שלנו מתפקדות יחד כדי ליצור תמונה מלאה של הצלילים הסובבים אותנו. האינטגרציה של המידע משתי האוזניים לא רק חוסכת אנרגיה עצבית, היא גם המפתח להיבטים השונים של השמיעה, כגון איתור מיקומם של צלילים יחידים והיכולת להבדיל בין צלילים שונים בחדר רועש.

ד"ר הנקין ועמיתיה החוקרים ניסו לגלות האם שתלים שבלוליים דו-צדדיים יכולים להשיב חלק מהעיבוד הדו-אוזני במוח. המחקר כלל שלוש קבוצות: ילדים שאיבדו את שמיעתם כתינוקות עקב מחלה וקיבלו שתלים שבלוליים דו-צדדיים מיד לאחר מכן; ילדים שנולדו חירשים וקיבלו את השתל הראשון שלהם בערך בגיל ארבע ואת השני כשש שנים לאחר מכן; וקבוצת ביקורת עם שמיעה נורמלית.

החוקרים מדדו את גל המוח P300, המקושר להבחנה שמיעתית, בזמן שהמשתתפים התבקשו להקשיב להברות "ta" ו-"ka" והתבקשו ללחוץ על כפתור כשהם שומעים את ההברה "ta". הצלילים הושמעו באוזן השמאלית, באוזן הימנית, ובשתיהן בו-זמנית. על ידי השוואת גלי המוח P300, כאשר נמדד בשתי האוזניים גירוי השווה לסכום שגילו כאשר כל אוזן קיבלה גירוי בנפרד, זיהו רכיב דו-אוזני.

החוקרים גילו רכיב אינטראקציה דו-אוזנית אצל המשתתפים שלא נולדו חירשים וקיבלו שתלים דו-צדדיים בגיל צעיר. תגלית זו מציעה כי "חוויה שמיעתית הקודמת לשתל השבלולי הינה קריטית עבור עיבוד דו-אוזני," אומרת ד"ר הנקין. אך אצל הילדים שהיו רק עם שתל אחד במשך שנים רבות, החוקרים לא מצאו עדות לעיבוד דו-אוזני. נראה כי קיפוח שמיעתי הנובע מעיכוב ארוך בין השתלים עלול להפוך את המערכת ללא מסוגלת לשחזר את עצמה, מסבירים החוקרים.

טכנולוגיה מסונכרנת?

מחקר זה מוסיף למאסה של הספרות בנושא השפעת החירשות והשיקום על תפקוד המוח, אומרת ד"ר הנקין. כעת אין אפשרות לתאם בין פעולת שתלים דו-צדדיים נפרדים, אך בעתיד שתלים אלו אולי יתוכננו כך שיוכלו לסנכרנן האחד את משנהו, ויספקו למטופל לקוי השמיעה את הסימנים הנדרשים עבור עיבוד דו-אוזני, היא אומרת.

תגובות

פורסם ב-