אילה אדר – מושתלת Baha

פורסם על-ידי איריס סיניגליה בתאריך .

שמי אילה אדר, בת 47. נשואה + 3 ילדים בוגרים, תושבת תל-אביב. עובדת מזה כ-19 שנה כמזכירה רפואית בקופ"ח כללית.

נולדתי בבית החולים "העמק" בעפולה וגדלתי בקיבוץ תל יוסף בעמק יזרעאל. הכרתי היטב את מחלקת א.א.ג. מאחר ונולדתי ללא אפרכסת באוזן ימין. עד שנת 2011 שמעתי רק באוזן שמאל. השמיעה שלי באוזן זו הייתה סבירה ולא נזקקתי לעזרי שמיעה כלשהם, מה גם שלפני כ- 50 שנה נושא מכשירי השמיעה לא היה מפותח כמו בשנים האחרונות. למעשה נולדתי וגדלתי לתוך מציאות של שמיעה רק באוזן אחת ולא ידעתי איך זה לשמוע בשתי אוזניים. לאורך השנים עברתי בדיקות שמיעה והייתי במעקב רופא א.א.ג. בתדירות גבוהה יותר מילדים שומעים. לפי הסברי הרופאים, שמעתי בצד ימין – דרך העצם, אך באחוזים נמוכים מאוד משום שהאוזן הפנימית לא התפתחה. כלפי חוץ, כל שניתן היה לראות זה רק תנוך האוזן ובליטה קטנה על פני העור.

מילדותי, מגיל 6.5 – 8 שנים,  זכורים לי בעיקר הנסיעות הארוכות, הניתוחים הפלסטיים והתחבושות הלבנות על ראשי בבי"ח "הדסה" בירושלים, שבהם ניסו לשחזר שוב ושוב את האפרכסת החסרה באמצעות עור שנלקח מחלקי גוף שונים שלי, פעם מהירך ופעם מהברך, אך הניתוחים הפלסטיים היו אז רק בראשית הדרך ולא כל רופא הסכים לנתח. לאכזבת הוריי, דחה גופי את העור המושתל פעם אחר פעם ולאחר הניתוח השלישי, הם החליטו להפסיק את הניסיונות לשחזר את האפרכסת. אפשר לומר שבשל היותי הבת הבכורה, וילדתם הראשונה שנולדה עם הבעיה הזו, הפכתי ל"שפן הניסיונות" במשפחה. גם אחותי שנולדה שנה ותשעה חודשים אחריי, נלדה ללא אפרכסת באוזן ימין. למרות הטראומה הכפולה לא נרתעו הוריי ואחרינו נולדו עוד 3-בנים ו-2 בנות , כולם ללא בעיות באוזניים.

עם השנים למדתי להסתדר עם הבעיה. שיערי הארוך הסתיר את האיבר החסר ותודות לתמיכה ולטיפול המסור של הוריי לא הרגשתי בבעיה אלא להיפך,  החסר הפך ליתרון. הודות לנחישות של אחת המטפלות שליוותה את משפחתי באותה תקופה, למדו הוריי להתגבר ולא להתבייש בבעיה, התהלכו בראש מורם ותמיד יידעו את הגורמים הרלבנטיים לגבי החסר שלי.

בגן הילדים תמיד הושיבו אותי ליד הגננת כדי שאוכל לשמוע ולהבין את דבריה. בביה"ס היסודי הייתי בין התלמידים שישבו  בשולחנות הראשונים, קרוב למורה. לימים, כאשר הפכתי לאם וילדיי הגיעו לגיל בית הספר, דאגתי שיתפסו את השולחנות הקרובים ללוח כדי שלא יפספסו את דברי המורה… ילדיי לא ממש הבינו למה..

כל חיי התמודדתי בדרכים שונות עם הבעיה. במקומות עבודה, במערכת יחסים זוגית, ואפילו בבדיחות במסגרת מפגשים משותפים של משפחתי המורחבת. בסיטואציות של שיחה כגון צעידות עם בן הזוג , אני דואגת שאוזני השמאלית, האוזן הטובה שלי, תהיה הקרובה לבן שיחי כדי שאוכל לשמוע אותו. בטיולים תמיד הייתי בקרבת מדריך הטיול כדי שאוכל לשמוע את הסבריו. למצבי יש גם יתרונות, כשאני עייפה ויש רעש סביבי אני שוכבת על צד שמאל ונרדמת במהירות. אם אני שומעת דברים שאינם נעימים לי אני יכולה לעשות את עצמי לא שומעת..

לפני כשלוש שנים החלו בני משפחתי להעיר לי על בעיות בשמיעתי. הם טענו שאינני עונה לעניין על שאלותיהם או שלוקח לי זמן רב מידי להגיב אליהם. הם שכנעו אותי לעבור שוב בדיקת שמיעה ולברר אפשרות להרכיב מכשיר שמיעה.

בבדיקות השמיעה שעברתי לא הוכחה ירידה משמעותית בשמיעה באוזן שמאל, אך הרופאים המליצו, כמו תמיד, לשמור היטב על אוזן שמאל כי היא האוזן היחידה שיש לי, מה שגרם לי להתחיל לחשוב על האפשרות לעשות משהו בבוא היום כדי לשפר את שמיעתי לקראת השנים בהן אתבגר והשמיעה תרד עוד יותר.

הזיכרונות הטראומטיים שהותירו בי הניתוחים שעברתי בילדותי גרמו לי להירתע ולדחות את הרכבת מכשיר השמיעה. כשסוף סוף החלטתי להתמודד עם זה, גיליתי בבדיקות במכוני שמיעה שונים שאין מכשיר שמיעה מתאים עבורי. השלמתי עם המצב ונטשתי את החיפוש אחר פיתרון שמיעתי מתאים.

נקודת המפנה חלה בינואר 2011. בבניין שבו אני עובדת, נפתח סניף של רשת מכוני השמיעה "אופקים".  התפלאתי, אך הבנתי שלא סתם הם התמקמו ממש מתחת לעיניי… ויום אחד בסיום עבודתי, נכנסתי בהיסוס קל לשאול האם יש להם מה להציע לבעייתי. נקבעה לי פגישה לבדיקת שמיעה ולהפתעתי, לאחר בדיקת שמיעה נאמר לי ע"י הקלינאית שביצעה בנעימות את הבדיקה, שהיא שמחה לבשר לי שיש פתרון בדיוק עבור המקרה שלי שנקרא שתל- BAHA .

כשלושה שבועות לאחר מכן, חזרה אליי הקלינאית ממכון אופקים, בתאום עם חב' טרדיס גת ויחידת האודיולוגיה של בי"ח וולפסון והמליצה לי על ד"ר אברהם גולדפרב, מנתח המשתיל שתלי Baha בבי"ח הדסה עין כרם. בפגישה שלי איתו נכחו גם 2 קלינאיות וסטאז'רית שרצו לראות את המקרה שלי. במהלך השיחה עם הרופא והסבריו על השתל, מכשיר השמיעה והתועלת שלו במקרה שלי, הוצמד לי מכשיר הדמיה בדומה למכשיר הייעודי. חוויתי מייד שמיעה בצד ימין. התחושה היתה מוזרה, הסתכלי סביבי כי פתאום שמעתי את רעש המזגן בחדר, את רעש נעלי העקב של הנשים שהיו בחדר בעוצמה שלא שמעתי קודם. הרופא אף יצא מהחדר והלך בסוף המסדרון וקרא בשמי ואני שמעתי את קולו. קמתי ורציתי לראות את מיקומו כי לא האמנתי ל"משמע אוזניי". רק אז הבנתי כמה הפסדתי עד עכשיו. בעקבות ההתנסות הקצרה, קיבלתי החלטה לבצע את ניתוח התקנת השתל של ה-BAHA מהר ככל האפשר.

ב- 21.3.2011 עברתי את הניתוח. הניתוח עבר חלק ללא כאבים, ההחלמה הייתה מהירה וקלה ו-6 שבועות לאחר הניתוח חוברתי לשתל. בוצע מיפוי אחד ולא היה צורך בביקורים נוספים לצורך מיפויים נוספים, פרט לביקורת אחת לשנה. עם השתל סופקה לי ערכה הכוללת: ספרון הדרכה, 6 סוללות, DVD, מטליות ניקוי מיוחדות לשתל ולמכשיר עצמו.

בימים הראשונים של השמיעה, זכור לי ששמעתי פעם ראשונה ציוץ של ציפורים מצד ימין של ראשי ומאוד הופתעתי. שמעתי גם שיחת טלפון של מישהי שהלכה במדרכה בצידו השני של הכביש מאחוריי. הסתובבתי כי לא האמנתי שאני אכן שומעת ורציתי לבדוק את מרחק השמיעה. זכורה לי גם סיטואציה שאני דיברתי בטלפון באוזן שמאל ושכנתי לעבודה ניגשה אליי ושאלה אותי שאלה תוך שהיא עומדת בצד ימין שלי ושמעתי את שאלתה תוך כדי הדיבור בטלפון, דבר שלא קרה לי עד עכשיו. כשהייתי מדברת בטלפון באוזן שמאל לא שמעתי את הנאמר מסביב, וכעת הכל השתנה. לא היתה לי בעיה בהבנת הדיבור עד להשתלה כי שמעתי כל השנים באוזן שמאל, אך כעת, שאני נהנית משמיעה בשתי אוזניי, השמיעה שלי הרבה יותר חדה ואני לא צריכה להתאמץ לשמוע בסביבתי. לעיתים אני לוקחת מעין הפסקה וחוזרת למצב השמיעה הקודם ע"י הנמכת העוצמה של השתל או כיבוי מוחלט שלו. עבורי זה חלק מתהליך ההסתגלות שלי למכשיר וההפנמה של השמיעה.  אני רואה בזה את היתרון שלי והבחירה שלי!

מעבר להיות המכשיר ידידותי, נוח וקל מאוד לשימוש, השמיעה שלי כעת טובה  ואני נהנית משמיעה הרבה יותר טובה באוזן ימין. הצלילים חדים, אני יכולה לשמוע דיבורים, קולות, ציוץ של ציפורים, או אוושת עלים נעים ברוח, צלילים שעבור אדם ששמיעתו נורמלית, הם בנאליים אך עבורי הם גילוי חדש לגמרי. כל יום מאז הניתוח אני חווה שמיעה חדשה ומאושרת בה.

אני ממליצה בחום וללא היסוס לכל מי שמתאים לו/ה שתל ה-BAHA  לא לוותר על החלום – לשמוע!

ספטמבר 2011

תגובות

פורסם ב- ,