שתל ראשון – 10.12.2008

פורסם על-ידי איריס סיניגליה בתאריך .

מרים, קלינאית התקשורת המופקדת על אימוני השמיעה שלי, מדליקה רדיו ומשמיעה לי חדשות ברקע. המטרה היא לתרגל שמיעה בסביבה אופיינית לחיי היום יום, כלומר שמיעה בסביבה רועשת. ככלות הכל, המטרה היא להגיע לתפקוד שמיעתי טוב ככל האפשר בסביבה אמיתית. וסביבה אמיתית היא סביבה רועשת. נקודה.

"היום נפתור תשבץ" אומרת מרים. "אני אקריא לך את ההגדרות ותמלאי את התשבץ לפיהן".

אני לא רואה את  פניה של מרים ולא יכולה לקרוא את שפתיה. מרים מסתירה אותן באמצעות דף נייר. וברקע, החדשות… מפריעות בכוונה לשמוע..אני צריכה להקשיב למרים ולנסות להבין את מיקום ההגדרה בתשבץ ואת ההגדרה ואז למצוא את המילה המתאימה לה.

מתחילים.

"ההגדרה הראשונה היא 19 מאונך. תיקתוק", אומרת מרים.

אני מאתרת את המקום המתאים בתשבץ. לא מצליחה למצוא את המילה המתאימה. לא מסתדר לי.

"אין לי מילה מתאימה לתיקתוק" אני אומרת לה.

אני מבינה מתגובתה שטעיתי. מרים חוזרת שוב על ההגדרה, אי ההבנה עומדת בעינה. מרים מנסה הגדרה אחרת עד שלבסוף יורד לי האסימון:

"אהה, אמרת פיקפוק ולא תקתוק"!

"נכון, יופי!" מאשרת מרים.

"אהה, הבנתי, אז זה היסוס"

"בדיוק" חותמת מרים.

ואני רושמת את המילה היסוס במקום המתאים ואנחנו ממשיכות כך עד לסיום התשבץ.

אני מרגישה כאילו צלחתי את הכינרת בימיה הטובים….(אגב לא עשיתי את זה אף פעם…)

בפעם שעברה סיפרתי למרים שיש לי בעיה בהגיית האות צ'.

אני פשוט לא מצליחה לומר אותה כמו שצריך. באסה. אולי הגיע הזמן לנסות להתמודד עם זה שוב?.

הפעם מסבירה לי מרים, שכדי שנוכל לעבוד על הגית האות צ', אנחנו צריכות קודם לעבוד על הגיית האות ס'.

מרים מראה לי איך יש להגות אות זו. היא מקרבת את כף ידה לפיה ומראה לי שאם הוגים נכון את האות, מרגישים משב אוויר עליה. צריך לצאת אוויר מן הפה בעת הגיית ה-ס'.

אני מנסה לחקות אותה.

מרים עוקבת אחרי הנסיונות שלי עד שאני מצליחה בכך.

בשלב הבא, מרים מגישה לי רשימת מילים שמתחילות ב-ס' ומילים שכוללות בתוכן אות זו.

הרשימה כוללת מילים כמו: ספר, ספל, אגס, ספסל, אסיפת הורים, מס/פריים, קוס/מים, ועוד…

אני מקריאה מילה מילה, ומרים מתקנת איפה שצריך. לא קל….

אני צריכה לחזור ולתרגל שוב ושוב בבית.

קשה להפטר מהרגלי הגיה לקויים של שנים….

בחלק השלישי של הפגישה, אנחנו מתרגלות טלפונים. מרים יוצאת מהחדר ומתקשרת לנייד שלי ולאחר מכן לטלפון הרגיל. אנחנו מדמות שיחות שאני מקבלת בעבודה. החלק הזה הולך נפלא. אני מבינה מצויין ועונה לעניין.

הפגישה מסתיימת.

אני יוצאת מותשת לחלוטין.

מרגישה כמו מטלית שסחטו ממנה עד הטיפה האחרונה.

הצורך להתרכז בקליטת דיבור בסביבה רועשת תובע מאמץ לא מבוטל!

אחרי האימון הזה חשתי כמו אחרי יום לימודים מפרך בבית ספר….

תובנה שחילחלה בי לאחרונה: עד שהושתלתי, השקעתי כל חיי כל כך הרבה מאמץ בלנסות לשמוע משהו עם שרידי השמיעה העלובים שלי באמצעות מכשירי שמיעה רגילים +קריאת שפתיים, כדי להבין כל כך מעט…

זה תבע ממני המון אנרגיות. הייתי דרוכה ומתוחה כל כך רוב שעות היום לצורך קליטת דיבור ופענוח שלו, וזה גבה ממני מחיר כבד. את רובי ככולי השקעתי בכך.

השתל הקוכליארי שיפר את איכות חיי לאין ערוך!

גם היום עדיין מתעייפת מכל הרעש מסביב וגם היום משקיעה מאמץ לקלוט ולפענח דיבור בסביבה רועשת, אבל זה הרבה הרבה יותר קל, והתלות בקריאת שפתיים איננה מוחלטת כבעבר. אני יכולה לשמוע די הרבה ללא קריאת שפתיים כלל. דבר שבעבר היה בלתי אפשרי לחלוטין.

עד עכשיו, ארבעה חודשים לאחר הניתוח ששינה את חיי, אני עוד לא מעכלת זאת לגמרי.

אני אדם רגוע יותר, שמח יותר, ומשוחרר יותר. הביטחון העצמי שלי גבוה יותר. אני פנויה יותר לחוות דברים שמתרחשים סביבי.

התקשורת עם הסביבה הפכה מבלתי אפשרית לטובה מאוד! לראשונה בחיי אני מקבלת שיחות טלפון בעבודה ועונה להן! אני יכולה להתקשר לכל מקום ולכל אחד שאחפוץ – דבר שלא היה קיים קודם לכן!

אני יכולה לשמוע ולהבין ללא קריאת שפתיים, אולי לא באופן מושלם, אבל זה שזה קורה בכלל זה פשט מדהים אותי בכל פעם מחדש!

אני יכולה לשמוע קטעי שיחות מבלי לקרוא שפתיים!

תגובות

פורסם ב- ,