שתל ראשון – 28.10.2008

פורסם על-ידי בתאריך .

בשעה תשע וחצי התייצבתי בחדר המיפוי. דיתה קבלה את פני במאור פנים.

"הוא נופל לי כל הזמן… אני רק נוגעת בו וטראח נופל…" אני קובלת.

דיתה בדקה. מתחוור שלא הרכבתי נכון את המיקרופון למעבד, ואני מלבישה אותו בצורה לא נכונה במיוחד. אבל כדי לעזור, דיתה הלבישה על המעבד גומית הוק. הגומיה הזו עוזרת להחזיק צמוד לאוזן את המעבד מבלי שיזוז. יופי, אז הבעיה נפתרה.

בשתל יש 3 מפות/תכניות.

הבעתי את שביעות רצוני ממפה מספר שלוש מתוך השלוש שהכינו לי לפני חופש סוכות. ביקשתי להשאר איתה, ולהחליף את השתיים האחרות:

מפה מס' 1 – לשמיעה במצב T, כלומר מיועדת לניהול שיחות בטלפון תוך מחיקת רעשי הרקע. במצב כזה, ניתן לשמוע רק את הקול הנשמע בטלפון. במפה זו ביקשתי לאפשר שימוש בגלגל ווליום, כלומר שאני יכולה להחליש או להגביר עוצמה לפי הצורך.

חשוב לי להסביר למי שלא מבין בנושא: לצורך שמיעה בטלפון יש שתי אפשרויות: לשמוע עם השתל במפה/תכנית רגילה (במצב כזה יש רעשי רקע) או במצב T (שבו יש נטרול של רעשי הרקע ושומעים רק את הקול בטלפון. חשוב לניהול שיחת טלפון בסביבה רועשת במיוחד)מפה

מס' 2 – לשמיעה עם MP3 שאוכל לשמוע מוסיקה בשקט. תכנית זו דורשת גם להחליף את המיקרופון הרגיל (עם זוית ארוכה) במיקרופון עם זוית קצרה (הכלול בערכה של אביזרי השתל שקיבלתי).

דיתה הכינה לי את המפות כפי שביקשתי.

עכשיו הגיע הזמן לאימון השמיעה עם מרים.

עברתי לחדר שלה.

מרים תמיד מתחילה את הפגישה בשאלה "איך את מרגישה?"

ולי תמיד יש מה לספר…

אז אני מספרת לה: "מרים!, בשבת האחרונה, הייתי במטבח הדירה שלנו, ונעמה הקטנה שלי היתה עם אחותה בחדר שינה שלהן, ופתאום אני שומעת אותה שרה "HAPPY BIRTHDAY", ואחרי כמה דקות זה התחלף לשיר "חג פורים, חג פורים, חג גדול לילדים". לא האמנתי! הלכתי מיד לבדוק ו..כן, זו לא היתה טעות.. התרגשתי כל כך שעמדו לי דמעות ככה בגרון…"

מרים מאושרת יחד איתי.

דיברנו עוד קצת ואז אמרה: "עכשיו אני הולכת להשמיע לך שיר. תאזיני לו ותנסי לומר לי האם גבר או אישה, אילו מילים מתוכו את מבינה וכל דבר מה אחר שיהיה לך להגיד עליו".

מרים משמיעה את השיר.

אחרי חמש שניות, אני קופצת כמו ילדה בכיתה א' שיודעת את התשובה לשאלה של המורה:

"זה שיר של שלמה ארצי!"

מרים בהלם. "נכון!" אומרת בהפתעה.

אני מסבירה לה. "לפני שבוע שמעתי שיר של שלמה ארצי שמישהו שלח לי, וככה הכרתי את הקול שלו"

"יפה מאוד" אומרת מרים, עדיין מופתעת.

"גם שמעתי את המילה "אשר" הרבה פעמים במהלך השיר"

"נכון" אומרת מרים שוב בהתלהבות.

"תציצי עכשיו בדף שאתן לך. מופיעים בו טקסטים של שני שירים. איזה מהם את חושבת ששמעת כרגע?" שואלת מרים.

אני מעיפה מבט בדף. מאתרת את השיר שיש בו מספר פעמים את המילה "אשר", כי חוץ ממנה לא הבנתי שום מילה בשיר… והנה זה השיר: בגן העדן של ילדותי".

"זה השיר" אני אומרת למרים ומצביעה עליו.

"נכון, יופי!" עונה מרים. "ועכשיו, אשמיע לך את השיר שוב פעם, ותעקבי בעיפרון אחרי המילים לפי הקצב ששר אותן".

אני מבצעת את המשימה בהצלחה רבה. מרים מרוצה ואני שמחה נורא.

"את יודעת מרים", אני אומרת לה, "נורא כייף לבוא לפה למיפוי ולאימון, זה כל כך חשוב להצלחת התהליך, זה נותן לי הרגשה נפלאה!, אתם מקסימים, חמים…"

"כן, "מלטפים" אותך", עונה מרים

"נכון", אני מאשרת. "הרי הצלחת התהליך קשורה במידה רבה מאוד לגורם האנושי, קרי: המושתל וסביבתו החברתית מאידך והצוות המשתיל והמשקם מאידך גיסא".

מרים מהנהנת לאות אישור.

"טוב, ועכשיו נתאמן על השמיעה בטלפון".

"תראי מרים", אני אומרת לה, "אני שומעת בטלפון נייד וטלפון דיאלוג מיוחד לכבדי שמיעה של חברת מהל"ב רק במצב רמקול/ספיקר.

"אז בואי נתאמן היום על שמיעה בטלפון בלי הרמקול"

"טוב" אני אומרת. ושוכחת שבכלל הכינו לי תכנית מיוחדת לטלפון, למצב T…..

מרים הולכת לחדר אחר. אני ממתינה. הנה! צלצול. אני מרימה את השפורפרת (גם שם הטלפון הוא טלפון דיאלוג מיוחד לכבדי שמיעה). אני שומעת את מרים חלש נורא, קשה לי. אחרי כמה שניות אומרת לה, "תשמעי, לא הולך, לא מבינה".

מרים חוזרת לחדר. "רגע" אומרת לי, תראי לי איך את מדברת בטלפון". אני מרימה את השפורפרת ומצמידה לקצה העליון של אוזני.

"אבל איריס…" אומרת מרים, "המיקרופון לא פה… זה לא מכשיר שמיעה ששמה המיקרופון מעל לאפרכסת האוזן… כאן המיקרופון מצוי בפתח התעלה של האוזן… את צריכה להצמיד את השפורפרת כמו אדם רגיל לפתח האוזן!"

"אההה…יו איזה אהבלה אני!" אני אומרת לעצמי. בגלל זה לא שמעתי טוב!

"עכשיו ננסה שוב". מרים יוצאת מהחדר. אחרי כמה שניות הטלפון מצלצל שוב. אני מרימה את השפורפרת ומצמידה אותה הפעם למקומה הנכון.ו….אנחנו מנהלות שיחה בת רבע שעה חלק לגמרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני מבינה את כל שאלותיה ועונה לעניין! מדהים! אני מרוגשת נורא! אני יכולה לשמוע בטלפון לא רק במצב ספיקר/רמקול!!!!!

מרים חוזרת לחדר.

"שננסה עכשיו לדבר בנייד"

"כן!", אני מתלהבת, אבל מגלה שהנייד נדפק…לא יכול לקבל שיחות…בצער נאלצנו לגנוז את התכנית להתאמן על שמיעה בנייד לפעם אחרת.

"אוי מרים!", אני אומרת… איזה אהבלה אני!"

"מה קרה?" שואלת מרים.

"שכחתי שבדיוק לפני שבאתי אליך הכינו לי תכנית מיוחדת לטלפון, ואפילו לא השתמשתי בה, אלא בתכנית הרגילה!"….

נו יופי! זה אומר שאני יכולה להבין טוב בטלפון גם בלי מצב T מיוחד לטלפון.

אוח, אני שמחה כל כך…סיימתי היום את הבילוי השבועי בשניידר בתחושת רוממות רוח וחייכתי כל הדרך חזרה הביתה!!!

תגובות

פורסם ב-