פרק י': ימי שמיעה ראשונים עם השתל

פורסם על-ידי איריס סיניגליה בתאריך .

23/01/07

ויהי ערב ויהי בוקר, יום רועש חדש, סבלנות, סבלנות, סבלנות, גם כשהריכוז מופרע כתוצאה מהקונצרט הפרטי הזה…ואני מנסה לשמוע את קולי שלי דרך שמיעה בשתל בלבד, מכבה מכשיר שמיעה בצד השני ולא מצליחה מרוב גירויי שמיעה. לשמוע את הסביבה,  זה בכלל ביצה שלמה של צפרדעים מקרקרות, כמה מהן, תתפלאו, אפילו אמיתיות… יו, מה יהיה?

24/01/07

בשירותים ציבוריים אני כמעט מקבלת מכה בראש ממתקן למגבות נייר, נוגעת לעצמי במקום של השתל בבהלה, יש רעשים, הוא לא הפסיק לעבוד? מכבה מהשיר שמיעה בצד השני, הכל בסדר, הכל בסדר, הכל בסדר… יו, רגע!!

שמעתי!!

חלש, עמום, רחוק, אבל…יש!!!

מהשירותים יצאתי עם דמעות, יש סיכוי.

26/01/07

יום שישי בערב, ארבעה ימים אחרי החיבור, אני מכבה את הטלויזיה בסלון, נהיה שקט…לא!!

מה זה?

בינג-בינג-בינג-בינג…

לוקח לי כמה דקות לפענח, שמעתי לראשונה בחיי את תקתוקו של השעון!

אני רצה אל י' היקר בחדר העבודה לספר לו.  איזה רעש זה? אני מבררת, המאוורר של המחשב, הוא מסביר לי, אמנם רעש מוכר מן העבר, אך לא ברמות כאלו ברורות כמו עכשיו.

27/01/07

שבת, טיול זוגי בים, חמישה ימים אחרי "החיבור" (כך קרוי המיפוי  – כיוונון – הראשון של שתל השבלול – ל.ש.ש), אני מנסה לשמוע עם השתל בלבד, מה אני אקלוט? לפתע י' היקר אומר משפט בן חמש מלים שהצלחתי להבין, משהו על נערים שהציצו עלינו קודם לכן מגבעות החול…היי!! י' היקר שמח גם הוא.

29/01/07

מיפוי שני, שבוע אחרי המיפוי הראשון, סבלנות, חוזרות הקלינאיות על המילה החשובה מכל, מגבירות לי עוד קצת, עוד אין שינויים של ממש שאני זוכרת מהימים האלו, יאללה, הלאה.

06/02/07

מיפוי שלישי, עוד שבוע עבר. מעניין, אני שמה לב לפתע, ומספרת לקלינאיות, כל המחזרים השורקים שבו בשלום לבסיסם, המשטרה טיפלה פתאום בכל המכוניות הזועקות והמצפצפות באמצע הלילה, הקונצרט הפרטי נגמר.

היום בנוסף, עורכים לי בדיקה גם בדיקת שמיעה סטנדרטית ללא המעבד החיצוני באוזן המושתלת. אין כל תגובה לצלילים ברוב התדרים, גם באלו שלהם כן הגבתי לפני הניתוח, גם אם בעוצמות הגבוהות ביותר. אני כמעט מתחילה לבכות, למרות שידעתי, זה היה צפוי, זו תוצאה הכרחית של הניתוח.

הקלינאיות צוחקות, את תשמעי עם השתל, גירוי ישיר לעצב השמיעה שעוקף את השבלול הפגוע, את תראי. אני מסתכלת עליהן בעינים סקפטיות של "מחוברת טריה".

רוצה להכיר את אורה? הן שואלות ורעמת שיער אדמונית נכנסת לחדר. באותה תקופה לא עבדה במקום קלינאית תקשורת ייעודית לאימוני השמיעה למבוגרים מושתלים בשתל השבלול, אזי הן קיבלו בינתיים מתנדבת שתאמן אותנו תוך הדרכה צמודה מהן.

אתן מתחילות מייד לעבוד, הן פוסקות, שתינו במבוכה, לשתינו הנושא חדש לגמרי. אורה מקריאה לי מילים ומשפטים לפי ההנחיות שקיבלה ומבוכתי גוברת, הכל נשמע לי מאיזה חלל חיצון אחר, חייזרית שכמותי. איך אני מסבירה לה את זה?

היא תגלה הבנה רבה, לימים אגלה אני, כי היא אורה ושמחה לכל דבר, נולדה בחג האורים ומכאן שמה. שנה מופלאה עשינו ביחד, אין ערוך לתרומתה, כולל האנושית אותה העניקה בכל עת שנזקקתי לכך.

31/01/10

סיכום דבר לסיפורי האישי עם שתל השבלול:

שתל השבלול הפך את אוזני הימנית, "המתה" כמעט לגמרי, לאוזן הדומיננטית שלי, בה אני מבינה דיבור, משוחחת בטלפון, שומעת קצת מוסיקה, מבינה רדיו וטלויזיה, מפיקה תועלת רבה יותר מאביזרי עזר לשמיעה. אמנם, אין אלו תפקודי שלמות כאלו של אנשים ששמיעתם רגילה, אך כל צעד שהשגתי, הרי תרומה הוא לאיכות חיי המשופרת.

השתל גם שיפר את צורת דיבורי באופן ניכר, אפילו ללא כל אימון מיוחד, זה פשוט קרה. יום בהיר אחד, אורה המתנדבת ואני מתאמנות בחדר עם דלת פתוחה במתכוון, רעשי הרקע בעלי תפקיד במשימתנו. עובר פרופ' יוסי אטיאס, מנהל מרפאת אודיו: "איזה קול נעים אני שומע!" והוא הרי ידע מה היה קולי ונעימתו ערב הניתוח, עוד ניצחון מתוק בדרך.

השתל לימד אותי –  הטבע ברא אותנו עם שתי אוזניים, הדבר ממש לא במקרה! מספר חודשים אחרי ההשתלה התחלתי להבין זאת, לחוש זאת, להלל זאת, גם אם אינני זוכרת כיום אירוע מיוחד הראוי לציון, התובנה של העובדה הזו היא החשובה.

אוזן שמאל הפכה לאוזן תומכת, שכן לא הפסקתי שימוש במכשיר שמיעה בה מעולם. עם הזמן , ככל שעלה תפקוד השתל באוזן ימין, תמיכתה של זו הלכה והפכה דלה ביותר. בתהליך ארוך מאוד הבנתי, שאני זקוקה לשמיעה משופרת, ככל שאוכל להשיג,  גם באוזן זו, בייחוד לאור מצב ראייתי המסובך. כיום, אני מועמדת לשתל שבלול שני, מקווה לזכות במתנה הזו, הגדולה בחיי עד כה, בפעם השניה.

והתודה לכל הצוות במרכז שתל השבלול ב"שניידר", בלעדיכם, הדברים הקורים לי היום לא היו קורים לי לעולם, אני מאמינה בכם ואמשיך להאמין מכל לבי, אם וכאשר אעבור את התהליך הארוך והמשמעותי הזה גם בפעם השניה.

תודה.

תגובות

פורסם ב- ,