בדיקת fMRI לפני השתלה מנבא תוצאי הדיבור אחריה

פורסם על-ידי תומר סימן טוב בתאריך .

פורסם ב: DoctorsOnly, Ear and Hearing, 16.02.16

סקירת fMRI תחת גירוי שמיעתי, טרם השתלת שתל שבלול בפעוטות, יכולה לנבא את תוצאי הדיבור לאחר ההשתלה, לפי רמת הפעילות באזורים מסוימים במוח

למרות ההשפעות החיוביות של שתלי שבלול (cochlear implantation), קיימת שונות שקשה לנבאה בתפיסת הדיבור (speech perception) ובדיבור השפה (oral language) לאחר ההשתלה.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לזהות סמנים לרמות הביצוע של תפיסת דיבור ודיבור השפה בבדיקות דימות נוירולוגיות, לאחר השתלת שתל שבלול בקרב ילדים עם אובדן שמיעה שעברו השתלת שתל שבלול.

השערת המחקר היתה, כי קיים קשר חיובי בין רמת פעילות שנמצאה ב-MRI תפקודי (blood oxygen level-dependent functional magnetic resonance imagingח – fMRI) באזורי מוח שונים הקשורים לעיבוד שמיעתי של שפה וריכוז, לבין ציונים בסולמות CELF-P2י (Clinical Evaluation of Language Fundamentals-Preschool, Second Edition) ו-ESPי (Early Speech Perception Test for Profoundly Hearing-Impaired Children) בקרב ילדים עם אובדן שמיעה מולד.

11 ילדים עם אובדן שמיעה מולד גויסו למחקר הנוכחי. כל הנבדקים היו מתחת לגיל שנתיים בעת סריקת fMRI ומתחת לגיל שלוש בזמן קבלת שתל השבלול הראשון. בוצעה סריקת fMRI עם רקע שקט בעת מתן גירוי שמיעתי. טכניקות ניתוח על בסיס voxel שימשו ליצירת מפות Z, שהראו ניגודים מובהקים בפעילות המוחית בין שני מצבי גירוי שמיעתיים (דיבור ורעש ברצועות צרות).

CELF-P2 ו ESP בוצעו שנתיים לאחר השתלת שתל השבלול. מאחר ורוב הנבדקים הגיעו לתקרת ESP, ניתוח רגרסיה על בסיס voxel כלל את הבדיקות שנעשו בין סריקת ה-fMRI טרם ההשתלה לציוני CELF-P2 בבדיקות לאחר ההשתלה. ניתוח הרגרסיה היה מבוקר עבור גיל המטופלים בעת הניתוח וסף השמיעה טרם קבלת השתל.

ארבעה אזורים מוחיים נקשרו באופן מובהק לציוני CELF-P2. מצבורים אלו של קשרים חיוביים כללו את צומת אונות הרקה, הקודקוד והעורף (temporo-parieto-occipital junction), אזורים בקליפת המוח הקדם-מצחית (prefrontal cortex) ופיתול החגורה (cingulate gyrus).

עבור ניגוד שבין הקראת סיפור לבין דממה, ציוני השפה הבסיסית ב-CELF-P2 הראו קשר חיובי מובהק עם הפעלת הבלוטה הזוויתית (angular gyrus) הימנית (r = 0.95), בליטת המצח האמצעית (medial frontal gyrus) הימנית (r = 0.94) ופיתול החגורה השמאלי (r = 0.96).

עבור ניגוד שבין רעש קצר לבין דממה, ציוני השפה הבסיסית ב-CELF-P2 הראו קשר חיובי מובהק עם הפעלת פיתול החגורה השמאלי (r = 0.89 עבור כל המצבורים, corrected p < 0.05).

במחקר זה זוהו ארבעה אזורים במוח האחראיים לתפקודי שפה וריכוז, אשר קשורים לציוני CELF-P2. ילדים עם תפקוד גבוה יותר של דיבור השפה היו עם פעילות גבוהה יותר באזורי המוח הללו גם לפני השתלת שתל השבלול.

תוצאות המחקר מראות, כי למרות ליקוי השמיעה, באזורים אלו יש מקום להתפתחות רבה יותר של תפקוד יכולת דיבור השפה בקרב ילדים עם אובדן שמיעה מולד, שעברו התערבות בגיל מוקדם בצורת שתל שבלול.

ניתן לחזות את תוצאי הדיבור לאחר קבלת שתל שבלול על ידי ביצוע fMRI עם גירוי שמיעתי של דיבור רגיל טרם ההשתלה.

תגובות

פורסם ב- ,