מחקר: ניתן לשפר שמיעה אצל מושתלי שתל שבלול

פורסם על-ידי תומר סימן טוב בתאריך .

פורסם ב: NRG, אסף גולן, 05/11/2015

 

שיפור זה הוא במושתלים דו צדדית והוא מאפשר מיקום צליל במרחב. התוצאות מלמדות כי החדרה עמוקה של אלקטרודת השתל וגירוי האזור בתדר נמוך בעומק השבלול, תורמים ליכולתם של המושתלים למקם צליל במרחב

למעלה מאלפית מהתינוקות, הנולדים בישראל, מאובחנים כסובלים מחרשות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-3% מקרב בני 20 ומעלה מוגדרים כבעלי לקות שמיעה חמורה. פריצת דרך בחקר השמיעה בתחילת שנות ה-60, של המאה הקודמת, הביאו לפיתוח שתל השבלול. כיום בעזרת הניתוח ניתן לעורר את מנגנון השמיעה על ידי שתל שבלול וההליך הפך לנפוץ ולמקובל ואלפי ניתוחים מבוצעים מידי שנה ברחבי העולם.

מטרתו של שתל השבלול היא להמיר אותות אקוסטיים לגירוי חשמלי, המועבר לסיבי עצב השמע, ולאפשר תפקוד שמיעתי ברמה גבוהה גם לאנשים חרשים. בעת הניתוח מוחדרת לשבלול אלקטרודה שלאורכה פזורים מגעים חשמליים המגרים ומעצבבים באופן מבוקר את סיבי עצב השמיעה. שימוש בשתל שבלול הנו טיפול מקובל על מנת לשפר את שמיעתם של הסובלים מירידות שמיעה חמורות-עמוקות בשמיעה.

צילום: דובר צה''ל

על מנת ליהנות ממיומנות שמיעה מיטבית, אנו זקוקים לשתי אוזניים המתפקדות באופן תקין ובסנכרון מלא. להבדיל משמיעה חד-אוזנית (מונורלית), בה אוזן מתפקדת בנפרד ללא קשר או תלות באוזן השנייה, שמיעה דו אוזנית (בינאורלית) מאפשרת לנו לזהות את מיקומו של מקור הקול (לוקליזציה), תוך ניצול רמזים אקוסטיים ושימור מיטבי של מאפייני האות המקורי בזמן ובמרחב. בנוסף, שמיעה דו אוזנית מאפשרת הבנת דיבור טובה יותר על רקע רעש בהשוואה לשמיעה חד אוזנית.
על פי הידוע כיום, ישנן שתי תופעות מרכזיות המאפשרות למקם צליל במרחב. הבדלי זמן (הפרש זמנים בין שתי האוזניים) משמעותיים יותר בצלילים בעלי תדר נמוך כך שהצליל יגיע בזמן קצר יותר לאוזן הקרובה יותר למקור הקול.

הבדלי עוצמה (הפרש עוצמה בין שתי האוזניים) משמעותיים יותר בצלילים בעלי תדר גבוה כך שעוצמת הקול תהיה פחותה יותר באוזן המרוחקת ממקור הקול. על מנת להצליח לזהות מהיכן מגיע אלינו צליל מסוים עלינו להיות מסוגלים להבחין בהפרשים קטנים ביותר בזמן הגעתו לכל אחת מהאוזניים. בעלי שמיעה תקינה מסוגלים להבחין בהפרשי זמן הנעים בין 12.5µs-40µs או למשל להבחין בהפרש מיקום של מעלה כאשר צליל מגיע מחזית הראש.
מחקר מקדים שנערך במסגרת עבודת הדוקטורט של אשר אפרתי, מרצה במחלקה להפרעות תקשורת באוניברסיטת אריאל, בדק את יכולתם של מושתלים דו-צדדית בשתל שבלול להיעזר בשמיעה דו אוזנית (בינאורלית) ולזהות הבדלי זמן בין שתי האוזניים בהשוואה לנבדקים בעלי שמיעה תקינה. לשם ביצוע המחקר פותחה מערכת מחשב ייחודית באמצעותה ניתן למדוד באופן אובייקטיבי ואוטומטי פרמטרים שונים הקשורים להבדלי זמן בין שתי האוזניים ולהבדלי עוצמה ביניהן. הייתה זו הפעם הראשונה בארץ בה נחקרה יכולת זו באמצעות גירויים חשמליים שניתנו ישירות לשתל עצמו בשלושה מיקומים שונים בשבלול: אפיקלי (תדרים נמוכים), מדיאלי (תדרי ביניים) ובזאלי (תדרים גבוהים).

נבדקו 5 מבוגרים ו-5 ילדים מושתלים דו-צדדית עבורם נמצא סף הבדלי זמן בין שתי האוזניים ל-eITD. מתוצאות המחקר עולה כי 7/10 מהנבדקים הראו יכולת אבחנתית טובה, והצליחו לזהות הבדלי זמן הנעים בין 200µs-600µs, בהשוואה לנבדקים בעלי שמיעה תקינה אשר הצליחו לזהות JND ל-ITD הנעים בין20µs-110µs . נמצא, כי קיימת תלות, משמעותית סטטיסטית, בין זיהוי הבדלי הזמן למיקום הגירוי לאורך האלקטרודה בשבלול. ככל שהאלקטרודה ממוקמת בעומק השבלול (תדר הגירוי אפיקלי יותר) יכולת הזיהוי בהבדלי הזמן טובה יותר. תופעה זו חזרה על עצמה גם בנבדקים בעלי שמיעה תקינה; כאשר תדר הגירוי היה נמוך (500Hz) ה-JND ל-ITD היה נמוך יותר בהשוואה לסף שהתקבל בתדרים 1kHz ו-2kHz בהתאמה.

תוצאות אלו מלמדות, כי החדרה עמוקה של אלקטרודת השתל וגירוי האזור בתדר נמוך, בעומק השבלול (האזור האפיקלי בקוכליאה), מספקים רמזים ותורמים ליכולתם של המושתלים למקם צליל במרחב.

נמצא כי לאוזן שהושתלה ראשונה, יש יכולת טובה יותר, באופן משמעותי, להבחין בהבדלי זמן בין האוזניים מאשר לאוזן שהושתלה שניה. עוד נמצא כי ערכי ההבחנה בהבדלי זמן בין האוזניים בקבוצת המבוגרים היו טובים יותר, באופן משמעותי, בהשוואה לקבוצת הילדים.

המחקר מחזק את ההשערה כי מושתלים, דו-צדדית, בשתל שבלול נעזרים ברמזי זמן על מנת למקם צליל במרחב וכי אלקטרודות פנימיות הנמצאות בעומק השבלול מספקות רמזי זמן, טוב יותר מאשר אלקטרודות הממוקמות במרכז ובכניסה לשבלול. בימים אלו מושלם המחקר ומתבצעות בדיקות למציאת סף להבדלי העוצמה בין האוזניים (eILD) ונאמדת יכולתם של מושתלים דו-צדדית לסנן דיבור על רקע רעש, במטרה לאושש את ההנחה כי גירוי חשמלי בעומק השבלול מסייע למושתלים, באופן משמעותי, לבצע פעילות זו.

תגובות

Facebooktwittergoogle_plusmailFacebooktwittergoogle_plusmail
פורסם ב- חדשות ועדכונים