ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי: מתי מכשיר שמיעה מספיק ומתי שוקלים שתל שבלול?

כתיבה: איריס סיניגליה וספיר גנור, צוות שתלים AB ישראל

ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי (Sensorineural Hearing Loss) הוא הסוג השכיח ביותר של ירידת שמיעה. [1] עבור אנשים רבים, מכשירי שמיעה מסייעים לשפר את השמיעה, את התקשורת ואת איכות החיים. [2] עם זאת, ישנם אנשים שגם לאחר התאמה ושימוש במכשירי שמיעה אינם מצליחים להבין דיבור במידה מספקת. במקרים כאלה, עולה האפשרות לבחון פתרונות שיקום נוספים, ובהם שתל שבלול (Cochlear Implant). [4]

חשוב להבין שלא ניתן לקבוע על סמך בדיקת שמיעה בלבד האם אדם מתאים למכשיר שמיעה או לשתל שבלול. ההחלטה מבוססת על מכלול רחב של נתונים, הכולל את חומרת הירידה בשמיעה, יכולת הבנת הדיבור, מידת התועלת מהשימוש במכשירי שמיעה והערכה רפואית ואודיולוגית מקצועית. [4] 

במאמר זה תמצאו תשובות לשאלות הבאות:

• מהו ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי?
• כיצד הוא משפיע על הבנת דיבור?
• מתי מכשירי שמיעה יכולים לסייע?
• מהם הסימנים לכך שכדאי לבצע הערכה נוספת?
• כיצד בודקים התאמה לשתל שבלול?
• האם ניתן לשלב מכשיר שמיעה ושתל שבלול?

מהו ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי?

ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי (Sensorineural Hearing Loss) הוא ירידת שמיעה הנגרמת מפגיעה בתאי החישה שבשבלול (Cochlea) הנמצאים באוזן הפנימית, או במערכת העצבית המעבירה את המידע השמיעתי מהאוזן אל המוח, לרבות עצב השמיעה. פגיעה זו עלולה להקשות על קליטת הצלילים ועל העברת המידע השמיעתי למוח, ולכן להשפיע לא רק על עוצמת הצלילים שאדם שומע, אלא גם על היכולת שלו להבין דיבור. [1]

בשונה מירידת שמיעה הולכתית, שבה נפגעת העברת הצליל דרך האוזן החיצונית או התיכונה, בליקוי שמיעה תחושתי-עצבי הפגיעה היא במנגנון שאחראי על קליטת הצלילים באוזן הפנימית או על העברת המידע השמיעתי למוח. [1]

ליקוי זה יכול להופיע בדרגות חומרה שונות, מירידת שמיעה קלה ועד אובדן שמיעה עמוק, והוא עשוי להופיע באוזן אחת או בשתי האוזניים. [1]

בין הגורמים האפשריים לליקוי שמיעה תחושתי-עצבי ניתן למנות:

• שינויים הקשורים לגיל (Presbycusis)
• חשיפה ממושכת לרעש, או חשיפה חד-פעמית לרעש חזק 
• גורמים גנטיים ותורשתיים
• זיהומים שונים, לרבות זיהומים ויראליים מסוימים
• תרופות אוטוטוקסיות העלולות לפגוע במערכת השמיעה
• חבלות ראש או פגיעות באוזן הפנימית
• מחלות של האוזן הפנימית, כגון מחלת מנייר (Ménière's Disease)
• גידולים באזור עצב השמיעה, כגון שוואנומה וסטיבולרית- Vestibular Schwannoma, המכונה גם Acoustic Neuroma
• מומים או שינויים מבניים מולדים באוזן הפנימית
• מחלות אוטואימוניות הפוגעות באוזן הפנימית
• הפרעות בזרימת הדם לאוזן הפנימית, אשר במקרים מסוימים עלולות להיות קשורות לפגיעה בתפקוד מערכת השמיעה
• אובדן שמיעה פתאומי מסיבה שאינה תמיד ידועה [1]

איך ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי משפיע על הבנת דיבור?

כאשר חושבים על ירידת שמיעה, רבים מדמיינים מצב שבו הכול נשמע פשוט חלש יותר. בפועל, במקרים רבים הבעיה מורכבת יותר. אדם עם ליקוי שמיעה עשוי לשמוע שמישהו מדבר אליו, ואף לשמוע את קולו בעוצמה מספקת, אך להתקשות להבין את המילים שנאמרות. [1]

הסיבה לכך היא שהפגיעה באוזן הפנימית עלולה לפגוע ביכולת לקלוט ולהבחין בפרטים האקוסטיים העדינים המרכיבים את הדיבור. כך, למשל, חלק מצלילי העיצורים, במיוחד אלה המועברים בתדרים גבוהים, עלולים להיות קשים יותר לזיהוי. כתוצאה מכך, הדיבור עשוי להישמע פחות ברור, ומילים שונות עלולות להישמע דומות זו לזו. [1]

הקושי עשוי להתעצם במיוחד בסביבות רועשות. במסעדה, במקום העבודה, בכיתה או במפגש משפחתי, המאזין נדרש לזהות את הדיבור הרצוי ולהבחין בינו לבין קולות ורעשי רקע. עבור אנשים עם ליקוי שמיעה תחושתי־עצבי, היכולת לעשות זאת עלולה להיות מוגבלת, גם כאשר הם מצליחים לשמוע את הדיבור עצמו.

חשוב להבין שגם שני אנשים עם תוצאות דומות בבדיקת שמיעה עשויים להפגין יכולות שונות מאוד בהבנת דיבור. בעוד שאחד עשוי להצליח לנהל שיחה באופן יחסי, האחר עלול להתקשות בהבנת מילים ומשפטים, במיוחד בתנאי האזנה מורכבים. 

מתי מכשירי שמיעה יכולים לספק מענה?

מכשירי שמיעה נועדו להגביר ולעבד את הצלילים הנקלטים באוזן, בהתאם למאפייני הירידה בשמיעה ולצרכים האישיים של מי שמרכיב אותם. הם מסייעים לנצל את יכולת השמיעה הקיימת, אך אינם מתקנים את הפגיעה במערכת השמיעה עצמה.

עבור אנשים רבים, מכשירי שמיעה המותאמים היטב יכולים לשפר באופן משמעותי את התקשורת, את ההשתתפות בשיחות ואת איכות החיים. עם זאת, מידת התועלת משתנה מאדם לאדם. [2]

הצלחת השיקום באמצעות מכשירי שמיעה תלויה בין היתר בגורמים הבאים:

• סוג ליקוי השמיעה
• חומרת הירידה בשמיעה
• יכולת הבנת הדיבור
• התאמת מכשירי השמיעה למאפייני הירידה בשמיעה ולצרכים האישיים
• כיוון עדכני של המכשירים

חשוב לבחון לא רק האם הצלילים נשמעים חזקים יותר, אלא גם האם השימוש במכשירי השמיעה משפר בפועל את היכולת להבין דיבור ולתקשר ביום־יום. [2]

לכן, לפני שמסיקים שמכשירי השמיעה אינם נותנים מענה מספק, חשוב לוודא שהם תקינים, מותאמים היטב למצב השמיעה העדכני ומכוונים באופן מקצועי. במידת הצורך, ניתן לבצע הערכה מחודשת של התועלת מהם ולבחון אפשרויות שיקום נוספות.

מתי כדאי לשקול הערכה נוספת?

אין סימן יחיד שמאפשר לקבוע שמכשירי השמיעה אינם מספקים עוד את המענה הנדרש. עם זאת, ישנם מצבים שעשויים להצביע על כך שכדאי לבצע הערכה שמיעתית נוספת ולבחון את אפשרויות השיקום: · ירידה משמעותית ביכולת להבין דיבור למרות שימוש עקבי במכשירי שמיעה.

• הידרדרות שמיעתית לאורך זמן.
• תועלת מוגבלת ממכשירי השמיעה גם לאחר התאמה וכיוון מקצועיים.
• קושי משמעותי בתקשורת ובניהול שיחות בחיי היומיום.
• קושי מתמשך להבין שיחות בטלפון או בסביבה רועשת.
• מצב שבו שומעים שאדם מדבר, אך מתקשים להבין את תוכן הדברים.

חשוב להדגיש שגם במצבים אלו לא ניתן לקבוע באופן אוטומטי שמכשירי השמיעה אינם מתאימים או שקיים צורך בשתל שבלול. יש לבחון כל מקרה באופן אישי, באמצעות הערכה מקצועית הכוללת בדיקות שמיעה, הערכת הבנת דיבור ובחינת התועלת ממכשירי השמיעה. [4]

כלל ה־60/60 משמש לעיתים ככלי עזר לזיהוי אנשים שעבורם כדאי לבחון את האפשרות של שתל שבלול. חשוב להדגיש שמדובר בכלי סינון ראשוני בלבד, שאינו קובע התאמה לשתל ואינו מחליף הערכה רפואית ושמיעתית מקיפה. גם אנשים שאינם עומדים בתנאי הכלל עשויים להתאים להערכה נוספת. [3]

כלל ה־60/60 משמש לעיתים ככלי עזר לזיהוי מבוגרים שכדאי להפנות להערכת התאמה לשתל שבלול. לפי כלל זה, ניתן לשקול הפניה להערכה כאשר ממוצע ספי השמיעה (PTA) באוזן הטובה יותר הוא 60 dB HL ומעלה, וציון זיהוי המילים באותה אוזן הוא 60% ומטה. חשוב להדגיש שמדובר בכלי עזר להפניה להערכה בלבד, והוא אינו מחליף הערכה רפואית ושמיעתית מקיפה. גם אנשים שאינם עומדים בתנאי הכלל עשויים להתאים להערכה נוספת. [3]

מתי כדאי לבדוק אפשרות של שתל שבלול?

שתל שבלול עשוי להיות רלוונטי עבור אנשים שאינם מפיקים תועלת מספקת ממכשירי השמיעה, גם לאחר התאמה וכיוון מקצועיים. במקרים אלו, מומלץ לשקול הפניה להערכת התאמה במרכזי השתלות של שתל שבלול, כדי לבחון האם השתל עשוי לשפר את התפקוד השמיעתי, את תפיסת הדיבור ואת התקשורת היומיומית. [4]

ההחלטה להפנות להערכת מועמדות לשתל שבלול אינה מבוססת על חומרת ירידת השמיעה בלבד. יש חשיבות גם ליכולת לזהות ולהבין דיבור, לתועלת המתקבלת ממכשירי השמיעה ולמידת ההשפעה של הירידה בשמיעה על התפקוד היומיומי. [4]

על פי הנחיות NICE (המכון הלאומי הבריטי למצוינות בבריאות ובטיפול), שתל שבלול מומלץ כאפשרות טיפולית עבור ילדים ומבוגרים עם ירידת שמיעה חמורה עד עמוקה, שאינם מפיקים תועלת מספקת ממכשירי שמיעה. ההנחיות מדגישות כי יש לבצע הערכה רב־מקצועית לפני קבלת החלטה על השתלה. [4]

חשוב לזכור כי הערכת ההתאמה לשתל כוללת מכלול של בדיקות ושיקולים רפואיים, שמיעתיים ותפקודיים. בנוסף, קיימים קריטריונים רפואיים ותנאי זכאות המשתנים בהתאם לגיל, למצב השמיעה ולהנחיות סל הבריאות בישראל. [4,7]

כיצד מתבצעת הערכת התאמה לשתל שבלול?

הערכת ההתאמה להשתלת שתל שבלול היא תהליך מקיף המתבצע במרכזי השתלה על ידי צוות רב־מקצועי. מטרת ההערכה היא לבחון את מידת הירידה בשמיעה, את התועלת המופקת ממכשירי שמיעה ואת מידת ההתאמה הרפואית והשיקומית להשתלה. [4]

במסגרת ההערכה עשויים להיבדק המרכיבים הבאים:

• מצב השמיעה העדכני
• תפיסת דיבור והבנת דיבור
• התפקוד בפועל עם מכשירי שמיעה
• ההיסטוריה השמיעתית
• המצב הרפואי הכללי
• בדיקת רופא אף־אוזן־גרון
• בדיקות הדמיה לפי הצורך
• היבטים אישיים ותפקודיים

[4] 

במסגרת סל הבריאות בישראל, הערכת הזכאות להשתלת שתל שבלול מתבססת על קריטריונים המשתנים בהתאם לקבוצת המטופלים ולהתוויה הרפואית. במקרים הרלוונטיים, נבחנים בין היתר מצב השמיעה, התפקוד עם מכשירי שמיעה ותוצאות מבחני תפיסת דיבור. ההחלטה על התאמה להשתלה מתקבלת על סמך מכלול הממצאים הרפואיים, השמיעתיים והשיקומיים. [7]

האם אפשר להשתמש במכשיר שמיעה באוזן אחת ובשתל שבלול באוזן השנייה?

כן. קיימים מצבים שבהם לכל אוזן מותאם פתרון שמיעה אחר. [5]

במקרים מסוימים אדם עשוי להפיק תועלת טובה ממכשיר שמיעה באוזן אחת, בעוד שבאוזן השנייה תיבחן אפשרות של שתל שבלול. ההחלטה תלויה במצב השמיעה בכל אוזן, ברמת הבנת הדיבור ובתועלת המתקבלת מהשיקום הקיים. [5]

ההחלטה על שילוב זה מתקבלת במסגרת הערכה מקצועית אישית, בהתאם למצב השמיעה בכל אוזן, לתוצאות מבחני תפיסת הדיבור ולתועלת המתקבלת מכל אחד מאמצעי השיקום. [5]

השילוב בין שני אמצעי השיקום עשוי לשפר את תפיסת הדיבור, את ההבנה בתנאי רעש ואת היכולת להיעזר בשמיעה במצבים יומיומיים. [5,6] 

לסיכום

ליקוי שמיעה תחושתי־עצבי אינו מתבטא רק בירידה בעוצמת השמיעה, אלא לעיתים מלווה גם בפגיעה משמעותית ביכולת להבין דיבור. לכן, הערכת תפקוד השמיעה ובחירת פתרון השיקום המתאים אינן יכולות להתבסס על בדיקת שמיעה בלבד. [1,4]

עבור רבים, מכשירי שמיעה מספקים מענה יעיל ומשפרים את יכולת התקשורת לאורך שנים. [2] עם זאת, כאשר נותרים קשיים משמעותיים בהבנת דיבור למרות שימוש במכשירי שמיעה שהותאמו וכוונו באופן מיטבי, מומלץ לשקול הפניה להערכה מקיפה במרכז המתמחה בשתלי שבלול ובשיקום שמיעה. [4]

ההחלטה על סוג השיקום המתאים מתקבלת תמיד באופן אישי, תוך התחשבות במכלול הנתונים הרפואיים, השמיעתיים והתפקודיים במטרה להתאים לכל אדם את המענה השיקומי המתאים ביותר לצרכיו. [4]

שאלות נפוצות

האם ליקוי שמיעה תחושתי־עצבי תמיד מחמיר עם הזמן?

לא. אצל חלק מהאנשים הירידה בשמיעה נשארת יציבה לאורך שנים, בעוד שאצל אחרים היא עלולה להתקדם בהדרגה. קצב השינוי ומידת ההתקדמות תלויים בין היתר בגורם לליקוי השמיעה ובמאפיינים האישיים של האדם. לכן, מומלץ לבצע מעקב שמיעתי בהתאם להמלצות הגורם המטפל. [1]

האם מכשירי שמיעה יכולים לעזור גם בירידת שמיעה חמורה?

לעיתים כן. חומרת הירידה בשמיעה לבדה אינה קובעת את מידת התועלת ממכשיר השמיעה. חשוב לבחון את התפקוד בפועל ואת יכולת הבנת הדיבור עם המכשירים. [2]

איך יודעים אם מכשירי השמיעה נותנים מספיק תועלת?

באמצעות שילוב של בדיקות מקצועיות והערכת התפקוד היומיומי. השאלה החשובה אינה רק מה שומעים, אלא עד כמה מצליחים להבין דיבור ולתקשר בסביבות שונות. [2]

האם בדיקת שמיעה יכולה לקבוע אם אני מתאים לשתל שבלול?

לא. בדיקת השמיעה היא מרכיב חשוב בהערכה, אך אינה מספיקה לבדה. ההחלטה מבוססת גם על בדיקות דיבור, תפקוד עם מכשירי שמיעה, היסטוריה רפואית ושיקולים נוספים. [4]

האם כל אדם עם ליקוי שמיעה תחושתי־עצבי מתאים לשתל שבלול?

לא. לא כל אדם עם ליקוי שמיעה תחושתי־עצבי מתאים להשתלת שתל שבלול. ההתאמה נבחנת באופן אישי, בהתאם למצב השמיעה, לתפקוד עם מכשירי שמיעה, לממצאי הבדיקות ולמאפיינים הרפואיים והשיקומיים של האדם. ההערכה מתבצעת במרכז ייעודי להשתלת שתלי שבלול בבית חולים. [4]

מה בודקים במסגרת הערכת התאמה לשתל שבלול?

הערכת ההתאמה כוללת בדרך כלל בדיקות שמיעה, מבחני תפיסת דיבור, הערכת התפקוד והתועלת ממכשירי שמיעה, סקירת ההיסטוריה השמיעתית והערכת המצב הרפואי. בהתאם למקרה, עשויות להתבצע גם בדיקות הדמיה ובדיקות נוספות הנדרשות לצורך קבלת החלטה על התאמה להשתלה. [4]

מקורות המידע

1. Tanna RJ, Lin JW, De Jesus O. Sensorineural Hearing Loss. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023. PMID: 33351419. PubMed – Sensorineural Hearing Loss [pubmed.ncb…lm.nih.gov]
2. Pandey P, Kruger M, Sharma A, Swanepoel DW, Rodrigo H, Beukes E, Manchaiah V. Effects of Hearing Devices for Adults With Mild-to-Severe Hearing Loss: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. J Speech Lang Hear Res. 2026;69(6):2887–2910. doi:10.1044/2026_JSLHR-25-00737. PMC – Effects of Hearing Devices for Adults With Mild-to-Severe Hearing Loss [pmc.ncbi.nlm.nih.gov]
3. Zwolan TA, Schvartz-Leyzac KC, Pleasant T. Development of a 60/60 Guideline for Referring3Adults for a Traditional Cochlear Implant Candidacy Evaluation. Otol Neurotol. 2020;41(7):895–900. doi:10.1097/MAO.0000000000002664. PubMed – Development of a 60/60 Guideline [pubmed.ncb…lm.nih.gov]
4. National Institute for Health and Care Excellence (NICE). Cochlear implants for children and adults with severe to profound deafness. Technology Appraisal Guidance TA566. Published March 7, 2019. NICE – TA566 [nice.org.uk]

  NICE (National Institute for Health and Care Excellence) הוא גוף ציבורי בבריטניה העוסק בקידום איכות שירותי הבריאות. הגוף מפרסם הנחיות והמלצות רפואיות המבוססות על סקירה והערכה של מחקרים ומידע מדעי. הנחיות אלו מסייעות לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לקבל החלטות רפואיות ולבחור דרכי טיפול, תוך התחשבות בראיות המחקריות ובצרכים האישיים של כל מטופל.

5. Holder JT, Holcomb MA, Snapp H, Labadie RF, Vroegop J, Rocca C, et al. Guidelines for Best Practice in the Audiological Management of Adults Using Bimodal Hearing Configurations. Otol Neurotol Open. 2022;2(2):e011. doi:10.1097/ONO.0000000000000011. PMC – Guidelines for Best Practice in Bimodal Hearing [pmc.ncbi.nlm.nih.gov]
6. Casarella A, Notaro A, Laria C, Serra N, Genovese E, Malesci R, et al. State-of-the-Art on the Impact of Bimodal Acoustic Stimulation on Speech Perception in Noise in Adults: A Systematic Review. Audiol Res. 2024;14(5):914–927. doi:10.3390/audiolres14050077. PMC – Systematic Review on Bimodal Acoustic Stimulation [pmc.ncbi.nlm.nih.gov]
7. משרד הבריאות, מדינת ישראל. כל הבריאות – מידע על זכאות לשירותים רפואיים, אביזרים ותרופות. כל הבריאות – משרד הבריאות [call.gov.il]

 

 

ספיר גנור