קהילת שתל השבלול של AB ישראל

מיפוי השתל

כיוון השתל בהתאם לצרכי המושתל

פגישה מיפוי ראשונה – החיבור לשתל

עברתם בהצלחה את הניתוח והספירה לאחור החלה. כחודש לאחר הניתוח תוזמנו לפגישת חיבור לשתל (Switch-on) עם קלינאי התקשורת בבית החולים בו בוצעה ההשתלה. הסיבה שבגינה נהוג לחכות פרק זמן לפני חיבור השתל היא למעשה התאוששות האדם מהניתוח עצמו והחלמה של אזור החתך וכחלק מכך ירידה בבצקת ובנפיחות באזור.

במפגש החיבור, הקלינאי יציג בפניכם את ערכת השתל ויסביר בפירוט על חלקיו, הרכבתו, האביזרים הנלווים והתחזוקה הראויה. לאחר מכן השתל יורכב על האדם ויחובר עם כבל למחשב. דרך תוכנה במחשב יכול הקלינאי לשלוט בכל המאפיינים הטכנים והאלקטרוניים במכשיר.

מבחינה שמיעתית, מטרתו של המפגש הראשון הינה לחשוף את האדם באופן הדרגתי ומדוד ביותר לתחושת השמיעה עם השתל, שכן זו שונה בתכלית משמיעה אקוסטית רגילה. לכן, יגביר הקלינאי אט אט את העוצמה עד שהאדם יחוש בשמיעה אולם אין אנו מצפים לזיהוי של דיבור בשלב ראשוני זה. מידת ההצלחה בהבנת הדיבור עם שתל שבלול קשורה למשתנים רבים.

 

פגישות המיפוי הבאות

בתום פגישת החיבור המרגשת תזומנו לפגישות מיפוי נוספות, בתחילה בתדירות תכופה יותר שעם הזמן תרווח. פגישת מיפוי שתל, היא למעשה כיוון טכני של מאפייני הגרייה החשמלית של השתל, במטרה למקסם את תחושת השמיעה הסובייקטיבית של האדם ולמצות את מלוא פוטנציאל הבנת הדיבור שאליו הוא יכול להגיע.

כידוע, בכל מעבד דיבור של שתל (החלק החיצוני) ישנן 4-5 תוכניות (זכרונות) אליהן ניתן "לטעון" מפות שונות. האדם יכול לעבור בין התוכניות השונות בהתאם לצרכיו או בהתאם לתנאי הסביבה. לדוגמה: תכנית 1 מוגדרת כמתאימה לסביבות האזנה שקטות, תכנית 2 מוגדרת כתכנית עם עצמה חזקה יותר ותכנית 3 מוגדרת כמיטבית להבנת דיבור על רקע רעש. אין הכרח למלא את כל התכניות, אלא במידת הצורך ובהתאם לשיקולי הקלינאי וצרכיו של האדם.

 

מדידות בפגישת המיפוי

על מנת לבנות מפה התואמת את צרכיו של האדם, נהוג להיעזר בכמה מדידות. ראשית, בתחילת המפגש תמדד ההתנגדות החשמלית (Impedance) בכל אחת מהאלקטרודות הנמצאות בחלקו הפנימי של השתל. מדידה זו יעילה לבדיקת תקינותן ומהווה אינדיקציה למיקומן בתוך רקמה. ערכים גבוהים מהנורמה יכולים לרמז על מגע של האלקטרודה עם אוויר או שמא על מיקומה מחוץ לשבלול.

במקרים אלו, או במקרים בהם גירוי מאלקטרודה מסויימת גורם אי נוחות לאדם ו\או מעצבב את שרירי הפנים, ניתן לכבות אותה ומרגע זה לא תעביר יותר זרם חשמלי לשבלול. יש לקחת בחשבון כי סגירתן של מספר אלקטרודות תפגע באיכות השמיעה ובהבנת הדיבור ומצב זה אינו רצוי, אלא מתבצע כשאין ברירה אחרת. במידה ומספר רב של אלקטרודות אינן פעילות, יתכן ותישקל האופציה לניתוח חוזר להחלפת מערך האלקטרודות, זאת על מנת לשפר את התועלת השמיעתית.

הבדיקה השניה שניתן לבצע במיפוי הינה בדיקת סף חשמלי (מדידת T). בבדיקה זו מזרים הקלינאי כמויות זרם שונות דרך כל אלקטרודה בנפרד על מנת למצוא את כמות הזרם המינימלית הגורמת לאדם לתחושה של שמיעה, זהו למעשה סף השמיעה החשמלי.

הבדיקה השלישית דומה, ומטרתה למצוא את ערכי הזרם הגורמים לאדם לשמיעה טובה ונוחה (מדידת C\M). הקלינאי יעלה במדרגות את עצמת הזרם עד אשר ידווח האדם על שמיעה חזקה וטובה, שאינה גורמת לאי נוחות.

התחום שבין הספים שהתקבלו בבדיקת ה – T לבין ספי ה C\M, נקרא טווח דינמי חשמלי (EDR) וזהו התחום האופטימלי למתן גרייה חשמלית לאותו אדם בו זרם חשמלי יגרום לתחושת שמיעה.

 

הידעתם?

לכל מושתל, ספים חשמליים שונים, התלויים במשתנים רבים. לכן, מפה שהותאמה לאחד לא תתאים לאחר. זאת ועוד, עם הזמן, רגישות עצב השמיעה והסתגלות אזורי השמיעה במוחנו משתנים ולכן יש צורך במדידות מחודשות אחת לתקופה על מנת לחדד ולדייק את התחום בו אנו מזרימים פולסים חשמליים לשבלול.

 

ומה לגבי תינוקות וילדים צעירים?

במיפויי שתל לתינוקות ולילדים, לא ניתן להיעזר בתגובות עקביות וברורות של האדם היושב מולנו ולכן דרוש נסיון רב על מנת לפענח את ההתנהגות השמיעתית של הפעוט בעת הזרמת כמויות זרם שונות. עם זאת, ניתן להיעזר במדידה אובייקטיבית שנקראת (ART\NRI\NRT) שתכליתה הוא לבדוק את תגובת עצב השמיעה לזרמי חשמל שונים ללא צורך בשיתוף הפעולה של הנבדק. כך נוכל לקבל מדד לכמות הזרם שיש לתת למטופל ששיתוף הפעולה שלו מוגבל, כדי לאפשר לו שמיעה מיטבית.

 

זה הכל?

בנוסף למדדים שציינו, לקלינאי התקשורת שליטה על פרמטרים רבים נוספים אותם ניתן לשנות ולהתאים בהתאם לצרכי המשתמש, וביניהם – קצב הגרייה, אסטרטגיית עיבוד הצליל, רגישות המיקרופונים, כיווניות המיקרופונים, האפשרות לקישור עם אביזרי עזר ועוד.

 

לסיכום

חשוב מאוד להבין ולהפנים שמיפוי הוא תהליך מאוד מאתגר, ודורש מיומנות ונסיון רב של הקלינאים אבל גם שלנו. למיפוי יש שני צדדים: הקלינאית ואנחנו המושתלים. אי אפשר לתלות את כל האשם או ההצלחה בקלינאית. יש פה המון פרמטרים בתמונה שמשחקים תפקיד כמו ההסתגלות לשתל, היכולת שלנו לתאר את מה ששומעים או לא שומעים ולכוון נכון את הקלינאית. טכנולוגיה מתוחכמת כככל שתהיה, היא עדיין רק טכנולוגיה, ונדרשת כאן תבונה רבה. עם הזמן, רובנו לומדים ומחכימים, ואז המיפויים נהיים איכותיים יותר. סבלנות היא מילת המפתח. בהצלחה במיפוי הבא שלכם!

 

עשרת הדיברות למיפוי מוצלח

לפניכם מספר טיפים והמלצות כיצד להתכונן כראוי לפגישת מיפוי שתל שגרתית במרכז ההשתלה. יישום  ההמלצות הללו יקל במידה רבה על תהליך המיפוי וייעל אותו. זכרו כי מטרתה העיקרית של פגישת מיפוי השתל הינה לשפר את תחושת השמיעה והבנת הדיבור שלכם ומכאן חשיבותה הרבה.

  • על מנת ליצור מפה מותאמת אישית הקלינאי הממפה זקוק לשיתוף הפעולה המלא שלכם. על כן, הקפידו להגיע עירניים, ממוקדים ומרוכזים לפגישות במרכז ההשתלה. מומלץ להצטייד בחטיף אנרגיה ובקבוק מים למקרה שהפגישה מתארכת מעבר למצופה.
  • הגיעו עם בן הזוג, בן משפחה או חבר קרוב. תמיד נחמד להעביר את הזמן בשניים, ובנוסף – מומלץ שעוד זוג אזניים יהיה בחדר למקרה שפספסתם פרט מידע מסויים שאמר הקלינאי. כמו כן, נוכחותו של אדם נוסף תסייע לו להבין מה אתם עוברים, היכן אתם מתקשים ומה ניתן לעשות כדי לשפר את התקשורת ביניכם. בכך הוא יהפוך לשותף תקשורת מבין ומכיל יותר.
  • שאלו שאלות. אל תתביישו. היו מעורבים בתהליך הבדיקה ודרשו לדעת מהם השינויים שבוצעו. כמו שהזכרתי בטור הקודם – אדם מעורב שמבין את מטרות הפגישה ידע טוב יותר לאילו דברים עליו לשים לב ולהצביע ביתר דיוק על נקודות הקושי שלו.

  • אל תצאו מהחדר לפני שהבנתם אילו מפות חדשות ניתנו לכם ובאיזו תכנית תוכלו למצוא אותן. כתבו לעצמכם את ההבדל בין המפות כדי שתוכלו בביתכם לבחון לעומק את ההבדל ביניהן ולחזור לפגישה הבאה עם תובנות ומסקנות. כמו כן ניתן לבקש מהממפה לטעון מפה מוכרת לכם ממיפוי קודם באחת התוכניות, כגיבוי למצב בו לא תסתדרו עם המפות החדשות.

  • בתקופה שלפני הפגישה, בדקו עם עצמכם בחיי היומיום וגבשו דעה מהימנה לגבי השאלות הבאות: האם עוצמת הקול דרך השתל נעימה לי או שיש צורך בהגברה\החלשה כללית? האם אני חש לאחרונה ירידה ביכולת להבין דיבור? אם ישנו קושי – האם הוא מתבטא בסביבה ספציפית (לדוגמה קושי על רקע רעש בלבד)? האם צלילים מסויימים צורמים לי וגורמים אי נוחות?

  • הכינו רשימה של מילים, צלילים או קולות אותם אתם מתקשים לשמוע והביאו עמכם למיפוי. למה זה חשוב? כל צליל ניתן לתאר על ידי תדר מסויים. למשל הצלילים – ב', מ', אה – מאופיינים בתדירות נמוכה, ואילו הצלילים ש', ס', ז' – מאופיינים בתדירות גבוהה. מכאן, שאם אתם מתקשים לשמוע או להבין צליל מסויים ניתן לנסות להגביר תדרים ספציפיים בשתל ולבחון האם השינוי שיפר את תפיסת אותם צלילים. 

  • אם אתם משתתפים בסדרת אימוני שמיעה, בקשו מהקלינאי המעביר את האימונים המלצות אותן תעבירו לקלינאי הממפה. במהלך אימוני השמיעה עולות נקודות החוזקה והחולשה של הבנת הדיבור שלכם ולכן מסקנות מאימוני השמיעה עשויות להיות מועילות להבנה של אילו שינויים יש לבצע במיפוי על מנת להשיג שיפור תפיסתי. בדומה לכך, אם אתם מתאמנים באתר אימוני השמיעה HEARO תוכלו להדפיס דו"ח הסטוריה מפורט דרך הפרופיל האישי שלכם ולהביא עמכם למיפוי. מידת הצלחתכם במשימות שונות באתר יכולה לרמז על שינויים שיש לבצע על מנת להגיע למיצוי הפונטציאל השמיעתי שלכם.

  • אם אתם משתתפים בסדרת אימוני שמיעה, בקשו מהקלינאי המעביר את האימונים המלצות אותן תעבירו לקלינאי הממפה. במהלך אימוני השמיעה עולות נקודות החוזקה והחולשה של הבנת הדיבור שלכם ולכן מסקנות מאימוני השמיעה עשויות להיות מועילות להבנה של אילו שינויים יש לבצע במיפוי על מנת להשיג שיפור תפיסתי. בדומה לכך, אם אתם מתאמנים באתר אימוני השמיעה HEARO תוכלו להדפיס דו"ח הסטוריה מפורט דרך הפרופיל האישי שלכם ולהביא עמכם למיפוי. מידת הצלחתכם במשימות שונות באתר יכולה לרמז על שינויים שיש לבצע על מנת להגיע למיצוי הפונטציאל השמיעתי שלכם.

  • ברור לכולנו שיכולת שמיעה והבנת דיבור בסביבה שקטה שונה בתכלית כאשר מתווספים רעשי רקע שונים. על כן ניתן לבקש מהממפה, רגע לפני סיום, לצאת מהחדר עם התכניות החדשות שנטענו ולבחון את השמיעה במסדרונות הרועשים של בית החולים, בקפיטריה או מחוץ למבנה. כך תקבלו מושג לגבי השמיעה בסביבה יותר יומיומית. עם זאת, אל לנו לשכוח שכל שינוי שנעשה בהגדרות השתל דורש מהאדם זמן הסתגלות והתרגלות.

  • דאגו שיהיה ברשותכם עותק של הגדרות מעבד הדיבור שלכם כגיבוי, למקרה שחס וחלילה ימחקו הנתונים ממחשב בית החולים. ניתן לשמור את כל הסטוריית הביקורים שלכם כקובץ אחד ולשלוח לכם לתיבת הדואר האלקטרוני.

  • היו מודעים לשמיעה ולתחושותיכם, והודיעו לצוות במרכז ההשתלה שלכם במידה ומתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

    –  צריכת זרם מוגברת המתבטאת בצורך להחליף סוללות בתדירות גבוהה מהרגיל, כאשר הסוללות  עצמן תקינות.

    – עוצמת המגנט חזקה וגורמת לכאב באזור המשתל, או אדמומיות בעור באזור המגנט.

    – יחידת הראש נוטה ליפול מראשכם בקלות ובתדירות גבוהה.

    – ירידה פתאומית ביכולת הבנת הדיבור עם השתל.

    – חבלה או מכה חזקה באזור המשתל.

    – רעשים חזקים או צלילים מסויימים גורמים לעוויתות בפנים.

    – מערכת השתל חדלה מלעבוד, גם לאחר שבדקתם את תקינות כל חלקיה עם חברת השתלים.

לסיום, מומלץ להקפיד על פגישות מיפוי סדירות, לפחות אחת לשנה לאחר שהגעתם למפה שנוחה ונעימה לכם. חשוב לזכור שהשמיעה עם השתל הינה דינמית ומשתנה עם הזמן. השינויים כבר לא יהיו דרמטיים כמו בתקופה הראשונה של ההסתגלות לשתל, אבל עדיין יש גורמים שונים שמחוללים שינויים בשמיעה שלכם, ולכן חשוב לעקוב ולכוון מחדש מפעם לפעם את הגדרות המעבד לצרכים המשתנים שלכם.