לפעמים מספיקות כמה שניות על המסך כדי שילד ירגיש שהוא חלק מהסיפור. זה בדיוק מה שקרה ב"צעצוע של סיפור 4", כאשר באחת הסצנות בגן הילדים מופיע ברקע ילד עם שתל שבלול.
הילד אינו גיבור הסרט, השתל שלו אינו נושא לדיון ואיש מהדמויות אינו מסביר לצופים מדוע הוא משתמש בו. הוא פשוט נמצא שם, לצד שאר הילדים. דווקא הבחירה הזו הפכה את הסצנה למשמעותית עבור ילדים כבדי שמיעה ומושתלי שתל שבלול ברחבי העולם.
שתל שבלול באמצע גן הילדים של בוני
"צעצוע של סיפור 4", שיצא בשנת 2019, ממשיך את סיפורם של וודי, באז שנות אור ושאר הצעצועים, שעברו בסרט הקודם לבעלותה של בוני. בתחילת הסרט בוני מגיעה ליום ההיכרות שלה בגן ויוצרת שם את פורקי, הצעצוע החדש שמניע חלק גדול מעלילת הסרט.
במהלך סצנות הגן אפשר להבחין בילד קטן עם מעבד קול חיצוני בצבע ירוק בולט. הוא נמצא יחד עם שאר הילדים, ובאחת הסצנות נראה מבוגר שלצדו מסייע לו עם המעבד.
למי שאינו מכיר את הטכנולוגיה, ייתכן שזהו פרט שקל מאוד לפספס. שתל שבלול הוא מערכת שונה ממכשיר שמיעה רגיל: במקום רק להגביר את הצלילים, הוא מעביר מידע שמיעתי באמצעות גירוי חשמלי של עצב השמיעה. באתר שבלולים ניתן לקרוא בהרחבה על כיצד עובד שתל שבלול ועל חלקי המערכת.
דווקא העובדה שלא מדברים על השתל היא חלק מהעניין
בקולנוע ובטלוויזיה, דמות עם מוגבלות מוצגת לא פעם דרך המוגבלות שלה: היא הופכת לנושא העלילה, לקושי שצריך להתגבר עליו או למסר שהסרט רוצה להעביר.
ב"צעצוע של סיפור 4" קורה משהו אחר. הילד אינו מוצג כ"הילד החירש" או כ"הילד עם השתל". הוא פשוט אחד מילדי הגן.
זהו ייצוג אגבי ומנרמל. הילד משחק, משתתף ונמצא בסביבה החינוכית בדיוק כמו חבריו, והשתל הוא רק אחד הפרטים שמרכיבים את הדמות שלו.
עבור ילד מושתל שצופה בסרט, המשמעות יכולה להיות פשוטה וחזקה: יש גם ילדים שנראים כמוני בעולם של דיסני ופיקסאר.
החשיבות הזו אינה מסתיימת על מסך הקולנוע. גם בחיי היום יום, שתל שבלול יכול לסייע לילדים להשתתף בסביבה השומעת, אבל הוא אינו מבטל את הצורך בהתאמות ובתמיכה. להרחבה אפשר לקרוא על שילוב ילדים עם שתל שבלול במסגרת חינוכית.
איך הגיע שתל השבלול לסרט?
לפי דיווחים שפורסמו לאחר יציאת הסרט, דיסני הסבירה שהרעיון הגיע מאחד מאנשי הצוות שעבדו על הסרט, שבנו כבד שמיעה ומשתמש בשתל. הוא ביקש לשלב בסרט פרט שמוכר לו מחיי המשפחה שלו.
זו אולי אחת הסיבות לכך שהסצנה מרגישה טבעית כל כך. לא נכתב סיפור מיוחד סביב הילד ולא נעשה ניסיון להסביר לצופה מהו שתל שבלול. המעבד פשוט נמצא על האוזן שלו כפי שהוא נמצא על אוזניהם של ילדים בעולם האמיתי.
כמה שניות שהפכו לשיחה עולמית
הדמות נמצאת על המסך לזמן קצר, אבל הורים וילדים הבחינו בה במהירות. תמונות מהסרט הופצו ברשתות החברתיות, והורים לילדים עם שתלים ומכשירי שמיעה שיתפו את ההתרגשות של ילדיהם כשראו דמות שנראית כמוהם.
התגובה הגיעה אפילו עד לעצומה שקראה לפיקסאר ליצור צעצוע רשמי המבוסס על הילד מהסרט, כדי שילדים מושתלים יוכלו לא רק לראות דמות שמייצגת אותם אלא גם לשחק איתה. העצומה צברה יותר מ-22 אלף חתימות מאומתות.
העניין הציבורי סביב הדמות ממחיש עד כמה ייצוג יכול להיות משמעותי גם כאשר הוא אינו תופס מקום מרכזי בעלילה.
ומה קרה כשילדים בישראל ראו את הסרט?
גם בישראל הסצנה עוררה התרגשות. כתבה שפורסמה ב-ynet ביוני 2019 הביאה את תגובותיהם של ילדים עם ירידת שמיעה ושל הוריהם לאחר שגילו את הילד בסרט. חלק מהילדים הבחינו מיד במעבד, ואחרים התרגשו מעצם העובדה שבסרט גדול ומוכר מופיע ילד עם עזר שמיעה.
במקום שבו ילדים רגילים לראות על המסך משקפיים, כיסאות גלגלים או מאפיינים אחרים של אנשים סביבם, הופעה של שתל שבלול יכולה להפוך אביזר שנראה להם לפעמים יוצא דופן למשהו טבעי ומוכר יותר.
איריס סיניגליה, מנהלת אתר "שבלולים" של קהילת שתל השבלול בישראל, התייחסה לכך בכתבה ואמרה כי דיסני "יצרה גם עבורנו, מושתלי שתל השבלול, מקום משלנו בעולם הפנטזיה".
ייצוג הוא לא רק עניין של קולנוע
לילד שמרכיב מעבד שתל מדי יום, לראות ילד אחר עם שתל בסרט יכול להיות הרבה יותר מפרט חביב באנימציה. הוא יכול להפוך לנקודת פתיחה לשיחה עם חברים בגן או בבית הספר: מה נמצא על האוזן? איך זה עובד? האם הילד שומע בדיוק כמו כולם?
שאלות כאלה מאפשרות להפוך משהו לא מוכר למשהו שאפשר להבין ולדבר עליו.
גם עבור ילדים שכבר עברו השתלה, תהליך ההסתגלות אינו מסתיים ביום שבו מחברים את המעבד. המוח לומד בהדרגה לפרש את המידע החדש, ובחודשים שלאחר ההפעלה מתקיימים מיפויים, אימוני שמיעה ושימוש יומיומי הולך וגובר. אפשר לקרוא עוד על השנה הראשונה עם שתל שבלול ומה צפוי לאחר ההפעלה.
עבור משפחות שנמצאות עוד בתחילת הדרך, ניתן למצוא באתר גם מידע על תהליך המועמדות לשתל שבלול.
פרט קטן, שינוי תפיסתי גדול
הילד עם שתל השבלול אינו משנה את העלילה של "צעצוע של סיפור 4". הוא אינו מקבל שם, סיפור רקע או תפקיד מרכזי. ודווקא בגלל זה הייצוג שלו עובד.
הוא נמצא בגן משום שילדים עם שתלי שבלול נמצאים בגנים. הוא משחק לצד ילדים אחרים משום שזה מה שילדים עושים. השתל שלו נראה לעין, אבל הוא אינו הדבר שמגדיר אותו.
עבור רוב הצופים מדובר אולי בכמה שניות שקל להחמיץ. עבור ילד שמרכיב בעצמו מעבד שתל, אלה יכולות להיות כמה שניות שאומרות משהו הרבה יותר גדול: גם אני שייך לסיפור.
הנוכחות של הילד בסרט מוכיחה ששילוב אמיתי אינו דורש נאומים חוצבי להבות או עלילות מורכבות, אלא פשוט נוכחות טבעית במרחב היומיומי. ההחלטה של פיקסאר לשלב את השתל כחלק מהנוף הבלתי נפרד של גן הילדים מסמנת צעד חשוב במעבר מייצוג יוצא דופן לנרמול מלא. כשאמצעי עזר שמיעתי הופך לחלק מהעולם הוויזואלי של ילדינו, הוא מעניק להם לא רק תחושת שייכות, אלא גם פותח פתח לחברה מכילה ומודעת יותר.
מקורות וקישורים חיצוניים
- ynet – צעצוע של סיפור: נותנים כבוד ל"שבלול" שמסייע לשמיעה
- The Standard – Toy Story 4 creators praised for inclusivity after featuring boy with cochlear implant
- Change.org – העצומה ליצירת צעצוע של הילד עם שתל השבלול
