רותי זילברמן

פורסם על-ידי איריס סיניגליה בתאריך .
רותי זילברמן

28.4.2012 – אימון אישי לכבדי שמיעה ומושתלים

 מה זאת אומרת "אימון אישי לכבדי שמיעה" ? מי בכלל צריך את זה? כמו הרבה מושתלים לפני ואחרי, מרכזי ההשתלה הפנו אלי מועמדים לשתל על מנת שישאלו שאלות, יתרשמו וינסו להבין פחות או יותר איך יהיו החיים אחרי ניתוח השתל.

זה התחיל בביקורים בביתי, פגישות בבתי קפה ופגישות במרכז "בקול". שיחות ומענה לשאלות שנמשכו כשעה – שעה וחצי. כמות האנשים הלכה וגדלה, אנשים הביאו אתםקרובי משפחה, הגיעו הורים שומעים לילדים המועמדים לשתל  וחברים בארגון "בקול" שהופיעו במהלך יום עבודתי שם סתם כך "רק לשאול שאלה". בנוסף, אנשים שלחו פניות בדוא"ל. שמרתי תשובות על מנת שלא אצטרך לכתוב בכל פעם מחדש, כמובן עם שינויים מתבקשים בהתאם לכל פניה לגופה. הזמן שהקדשתי לנושא זה הלך וגדל – אי אפשר לעשות חצי עבודה , "לחפף" – צריך להתייחס ברצינות ובאמינות לכל פניה.

הניסיון המצטבר, גם כמותית וגם האפשרות לראות את האנשים לפני ואחרי, הביא להרחבת הנושאים בהם דנתי עם הפונים אלי והתחילו להגיע משובים בנוסח " אחרי השיחה אתך ידעתי מה אני רוצה"/ "הגעתי להחלטה". החלטתי ללמוד אימון אישי. עשיתי כמעט ברצף קורס אימון אישי בסיסי ואימון אישי מתקדם. אני עצמי עברתי אימון אישי ברמה בסיסית ומתקדמת כחלק מהלימודים. השתתפות בסדנאות, ימי עיון וכד' והשתתפות פעילה בחלק מהם, העשירו את הידע שלי גם בנוגע ליחסים עם אנשים וגם בנושאי השמיעה והשתלים.לעתים מדובר בפגישה אחת/ התכתבות קצרה, ולעתים מתקיימים מספר מפגשים בהם אנשים מספרים על עצמם, על הפחדים, ההיסוסים ואני שואלת שאלות , מנווטת ונותנת כתף.הרגע הכי כייפי הוא כאשר בן אדם משלים תהליך. זו יכולה להיות החלטה ש " אני עוד לא שם. טרם הגיע הזמן לשתל". במרבית המקרים , אחרי שהיו צמודים אלי בחוזקה למשך זמן – אני מקבלת מייל או שיחת טלפון לשיתוף בחוויית הניתוח, עוד פניה או שתיים לשתף בהתרגשות שאחרי החיבור הראשון ואח"כ – הם פורחים לדרכם החדשה.

מעוניינים לדעת יותר?

מוזמנים ליצור עימי קשר בפקס: 077-4303620 או במייל: rutizilberman@yahoo.com

6.5.2012 – עשר שנים מאז ניתוח השתל הראשון שלי

ביום הזה לפני 10 שנים חגגתי את יום הולדתי ה- 48 בקפיטריה של בי"ח " בני ציון" בחיפה , לאחר ניתוח השתל הראשון שלי. תאמרו: "לא כיף, יום הולדת בבי"ח”, "ביום הולדתך נולדת שוב מחדש" ועוד כהנה וכהנה.

 לימים אגיד שניתוח השתל, כפי שאני חוויתי אותו,  משול לרעידת אדמה. ברעידת אדמה נהרס/משתנה העולם שהכרנו וצומח/משוקם עולם חדש. לעשות ניתוח שתל  – אומר לחוות משבר. משבר הנושא תוצאות חיוביות, כמובן, אך זהו שינוי מהותי בחיי מי שעושה אותו ובחיי הסובבים אותה/ו. כשם שלקות השמיעה אינה נראית , כך גם השינוי המתחולל בחיי המושתל/ת אינו נראה לעין.

כשהבוסית שלי דברה אלי והמשכתי לכתוב היא הפסיקה את שטף הדיבור. "זה בסדר" אמרתי לה, "אני שומעת אותך גם כך". "לא! אני צריכה שתסתכלי עלי כשאני מדברת!" כך היא. חזרתי על  כל מה שאמרה לי כדי שתשתכנע.

 הכלב נבח מעבר לדלת בשובו מטיול בחוץ וניגשתי לפתוח לו אותה. בני הבית ישבו המומים. זה היה חידוש – שמעתי את הכלב!

בשלב מתקדם יותר – בעת שיחת טלפון עם חבר לעבודה הוא אמר "את יודעת, זה כזה הבדל לדבר אתך עכשיו. את מבינה כל מה שאני אומר לך ועונה לי לעניין".

בהמשך הגיע השינוי בדיבור שלי. יותר מהיר, בוטח וגם… קצת יותר "חוצפה ישראלית". הביטחון כי אכן שמעתי בדיוק את מה שאמרו לי איפשר לי גם להגיב כפי שמצאתי לנכון – ומיד!

ברור. לא כולם אהבו את השינוי הזה, אבל אני הרגשתי יותר שמחה מאשר לפני כן , יותר קלילה ויותר קרובה אל עצמי – אל מי שאני. כל ימי ככבדת שמיעה נעזרתי מרצוני ושלא מרצוני במתווכים. לא תמיד מה שנאמר בשמי אכן היה כפי שאני הייתי רוצה שייאמר. במקרים רבים כלל לא ידעתי מה נאמר בשמי וכן גם הפוך. לא כל מה שנמסר לי היה אכן מה שהתכוונו שייאמר לי וזה מנע ממני את האפשרות להגיב עניינית. הרבה תסכול, כאבי לב ומרורי נפש הצטברו עם השנים, אך כלפי חוץ המשכתי להפגין סבלנות ונועם הליכות – כי הבנתי שכך הם חיי וזו הדרך בה חפצתי לנהל אותם. נדרשו שנים להשלים עם כך שלפעמים צריך "לבלוע צפרדעים" ולהמשיך הלאה. אין טעם לדשדש ולבוסס ברגשות השליליים; למה אמרתי ככה, אם רק הייתי שומעת נכון, איזה פדיחה וכו' וכו'. לומר לעצמי: "גברת! את לא שומעת טוב . מה תעשי? זה מה שהאוזן עושה/לא עושה"

ואז הגיע השתל…

18.5.2012 – "פעם כשלא שמעתי…" – על השמיעה לפני  ניתוח השתל ולאחריו

"פעם, כשלא שמעתי…"  כך הייתי פותחת כאשר רציתי לספר על משהו שאירע בעבר, לפני השתל. היום השמיעה היא דבר מובן מאליו עבורי ולכן המשפט הזה כבר לא מופיע אצלי בלקסיקון. כל אחד/ת מגיע/ה לניתוח שתל  עם (אי) יכולת שמיעה והבנת דיבור שונה. אני מניחה שהרוב מכירים בכך שלמעשה היה איזשהו פרק זמן בו  בדרך כלל כבר לא ממש שמענו, אלא הצלחנו לתפקד/להסתדר – כל אחד על פי יכולותיו. יש לי אין ספור דוגמאות הממחישות שלא שמעתי אלא הצלחתי להבין/לפענח. כמה השקעה, כמה זמן בוזבז, כמה מתח ואי נעימויות…מה הפלא שבסופו של יום , ורצוי אף לפני כן, לא היה כיף יותר גדול מאשר להסיר את מכשירי השמיעה וליהנות מדממה מרגיעה ומבורכת.

היום, עם שני שתלים, אני די מרגישה כאדם שומע.

 "למה את לא מורידה את השתלים?"  אני נשאלת כאשר אני תופסת נמנום קל  לפעמים.

 "ובן אדם שומע – האם הוא אוטם את אוזניו כשהוא רוצה לנמנם?" אני שואלת בחזרה. נכון, יש לי את הפריבילגיה לנמנם בשקט מוחלט, אבל להוציא מצבים ממש יוצאי דופן אני אוהבת להישאר שומעת כמה שרק ניתן.

אחרי החיבור, כשהעניינים מתחילים להסתדר והכול מתחיל להישמע מובן וברור ישנה תחושת התעלות, אופוריה – אח, כמה טוב אני שומעת…

גם הסביבה הקרובה, אנשים שחיים אתנו ביומיום, מעוררים איזשהו צורך לענות על ציפיות. נו, היא עשתה שתל – אז היא אמורה לשמוע הכול. האומנם? זהו –  שלא. אי אפשר בכלל להשוות בין יכולת השמיעה של לפני ואחרי השתל. אבל – עדיין… אני כבדת שמיעה !

27.7.2012 – מושתלים ואביזרי עזר לשמיעה

"למכירה! מערכת FM במצב מצוין…"  מודעות כגון זו נראות באופן שוטף על לוח המודעות בכניסה

למרכז בקול – ארגון כבדי השמיעה הארצי.

היכרות עם האנשים שמאחורי המודעות מבהירה לי שבד"כ מדובר באנשים אשר עברו לא מזמן ניתוח שתל , ומרגישים שאין להם יותר צורך באביזרי העזר השונים לשמיעה.

האומנם?

בתקופה בה מתחילה הבנת הדיבור באמצעות השתל ישנה חשיפה עצומה למידע שמיעתי אשר לא ידענו כמותו לפני הניתוח. אין ספק – מדובר בתחושת אופוריה מרוממת רוח. אנחנו שומעים ! כמה נפלא! הלאה האביזרים!!!

ואכן, כאשר נוכחתי לדעת שאני מבינה כל מילה בהרצאה מכל מקום בו ישבתי באולם, גם אם מדובר במצגת והאולם חשוך – הפסקתי לקחת אתי את מערכת ה FM. היו מצבים בהם הוצע לי להשתמש במערכת והרגשתי שאין הבדל משמעותי בין שמיעה עם לבין שמיעה בלי.

בטלפון דיברתי במיקרופון כרגיל, ללא העברה למצב T. כך גם בסלולר.

גם בהאזנה לטלוויזיה לא השתמשתי בלופ.

לוקח זמן להבין שעכשיו, עם שני שתלים השמיעה שלי היא עניין טכנולוגי לכל דבר – אז למה לא לשדרג עוד?

כאשר אני נמצאת במבנה גדול מאד והומה אדם וחשוב לי להבין כל מילה  – למה לא להשתמש במערכת FM?

אם מסביבי הרעש חזק ואני מנהלת שיחת טלפון – למה לא לעשות זאת עם דיבורית?

אם כבר טכנולוגיה – היא יכולה לשמש אותנו  כדי ליהנות מיותר שקט, יותר שלווה .

אמרו כן ! לאביזרי העזר – ותהנו!

תגובות

פורסם ב- ,