כיצד עובד שתל שבלול?

 

 

שתל שבלול (שתל קוכליארי) הינו אביזר אלקטרוני מתוחכם המאפשר לבעלי ליקוי שמיעה חמור
עד עמוק שאינם מפיקים תועלת ממכשירי שמיעה רגילים את היכולת לשמוע ולהבין דיבור.

מכשירי שמיעה רגילים מגבירים צלילים הנקלטים ומועברים בתהליך אקוסטי טבעי באמצעות חלקי
האוזן השונים לעצב השמע. שתל שבלול, לעומת זאת, עוקף את החלק הפגוע באוזן ומספק גרייה
חשמלית ישירות לסיבי עצב השמע.

המידע שנקלט ע”י סיבי העצב מועבר אל המח המזהה אותו כצליל. איכות השמיעה באמצעות
שתל שבלול שונה משמיעה אמיתית והתועלת ממנו הולכת ונבנית בשנים שלאחר ההשתלה.
קצב ההתקדמות לאחר ההשתלה וההישגים השמיעתיים משתנים ממושתל למושתל.

מערכת שתל השבלול מורכבת משני חלקים עיקריים:
חלק חיצוני המורכב לרוב מאחורי האוזן.
חלק פנימי המושתל באמצעות פרוצדורה ניתוחית רוטינית תחת הרדמה כללית שבה נעשה חתך קטן מאחורי האוזן לצורך מיקום השתל.

חשוב לציין שלא מדובר בניתוח מוח.

שתל השבלול מוגדר כנס טכנולוגי משום שנכון להיום הינו הטכנולוגיה הרפואית היחידה המאפשרת שיקום פונקציונלי של אחד מחמשת החושים.

מבנה האוזן

מעבד הדיבור (1) קולט את הצלילים באמצעות המיקרופון ומעבד אותם למידע דיגיטלי מפורט.
יחידת הראש (2), משדרת את המידע הדיגיטלי אל השתל (3). התקשורת בין החלק החיצוני של מערכת השתל לחלק הפנימי שלה מתאפשרת באמצעות חיבור בין המגנט ביחידת הראש לבין המגנט בחלק המושתל.
השתל ממיר את המידע הדיגיטלי לאותות חשמליים ושולח אותם למערכת האלקטרודות בשבלול (4).
מערכת האלקטרודות (4) שולחת את האותות החשמליים אל עצב השמיעה.
עצב השמיעה מעביר אותם אל מרכז השמיעה במוח (5), לפענוח כתחושת שמיעה של צלילים.

 

למידע נוסף

לקבלת חוברת הסבר מעמיקה בנושא שתל השבלול לחצו כאן
מעוניינים לדעת על ההיסטוריה של שתל השבלול? לחצו כאן

 

תגובות

FacebooktwittermailFacebooktwittermail