שתלי שבלול דו-צידיים

פורסם על-ידי בתאריך .

המאמר לקוח מאתר www.audiologyonline.com

הערת העורך: מאמר זה הוא תעתיק ערוך של סמינר מומחים שהועבר באינטרנט ב- 3 בנובמבר 2010.

Robert Battistaהיום אדבר על השתלות דו-צידיות ועל יתרונותיהם של שני שתלים במובנים של יכולות תפישת הדיבור בסביבה שקטה ובסביבה רועשת, יכולת לקביעת כיווניות הצליל והשלכות על התפתחות השפה בילדים. אסקור את חסרונות התפיסה השמיעתית שנגרמים על ידי אובדן שמיעה חד-צידי, ואת יתרונותיה של שמיעה דו-צידית, שהיא הרציונל להשתלה דו-צידית. גם אשווה בין השתלה סימולטנית (בו-זמנית) לבין השתלה עוקבת, אדבר על יתרונותיה ועל חסרונותיה של כל אחת מהן, ואסקור מעט מהספרות שפורסמה. עמיתתי, ד"ר Kathleen Highhouse, תסקור מקרים רפואיים של שלושה מושתלים דו צידיים מבוגרים (CI), שניים מביניהם עברו השתלה דו צידית סימולטנית.

חסרונות השמיעה החד-צידית

ידוע שילדים הסובלים מחרשות חד צידית לעתים קרובות מתקשים בתפיסת דיבור וברכישת השפה (Bess & Tharpe, 1984; Culbertson & Gilbert, 1986; Ruscetta, Arjmand, & Pratt, 2005), ואלו הסובלים מליקוי שמיעה חד-צידי מתקשים לשמוע בסביבה רועשת, והם גם מתקשים לקבוע את כיווניות הצליל.

יתרונות השמיעה הדו-צידית

שמיעה טובה בכל אוזן מאפשרת לנו גישה אופטימלית לצלילים המגיעים לכל אוזן. הבנת הנאמר בסביבה שקטה ובסביבה רועשת משתפרת במצב האזנה דו-אוזני משלוש סיבות: 1) אפקט שפע דו-אוזני בשל חיבור המידע יחדיו 2) אפקט הנחתת הרעשים ו- 3) החשוב ביותר – אפקט "צל הראש" (head shadow) (Litovsky, Parkinson, Arcaroli & Sammeth, 2006; Dunn, Tyler, Oakley & Gantz, 2008). החיבור תורם לזיהוי דיבור טוב יותר בסביבה רועשת, מכיוון שהמוח מקבל מידע מכל אוזן והדבר מאפשר לו לנצל מידע אקוסטי משמעותי משני המקורות האלה יותר משיוכל מקלט של אוזן אחת. אפקט "צל הראש" הוא הדבר החשוב ביותר בשמיעה דו-צידית מבחינת היכולת לסייע ולקבוע את כיווניות הצליל כמו גם להנחית רעשי רקע. בהקשר של שתלי שבלול דו-צידיים, אנחנו מבחינים בהבנת דיבור טובה יותר בסביבה רועשת, ביכולת טובה יותר לקבוע את כיווניות הצליל ובנוחות האזנה משופרת.

לפני שאמשיך, אסקור כמה מושגים שהם חשובים לדיון בנושא השתלות דו-צידיות. המושגים הם: דו-צידי, בי-מודאלי ושמיעה דו-צידית, כמו גם השתלות דו-צידיות סימולטניות והשתלות דו-צידיות עוקבות. המושג דו-צידי משמש לתאר צליל המושמע לשתי האוזניים בו זמנית. בי-מודאלי מתייחס לצליל המושמע לכל אוזן באמצעות עזר שונה: שתל שבלול באוזן אחת (גירוי חשמלי) ומכשיר שמיעה באוזן השנייה (גירוי אקוסטי). שמיעה דו-צידית מתייחסת למיזוג של קלט מידע דו-צידי הנע במסלול השמע. השתלה סימולטנית כרוכה בהשתלת שתל שבלול בכל אוזן במהלך ניתוח אחד. השתלה עוקבת כרוכה בשני ניתוחים שמשך הזמן ביניהם עשוי להיות שבועות, חודשים ואפילו שנים. אדבר על היתרונות ועל החסרונות של השתלה סימולטנית לעומת השתלה עוקבת בהמשך.

ממצאים: שתלי שבלול דו-צידיים

הבה נסקור מעט מהספרות כדי לראות אילו תוצאות אנחנו מקבלים עם שתלים דו-צידיים.

זיהוי דיבור בסביבה רועשת

במחקר שהשתתפו בו 34 מושתלי שתל שבלול שהושתלו סימולטנית, מצאו Litovsky et al. (2006) שהם הצליחו להשיג ניקוד נכון של 50% במבחן BKB-SIN ביחס נמוך יותר בין אות לרעש (SNR) בעת השימוש בשתלים הדו-צידיים שלהם, משהשיגו כשהשתמשו רק באחד השתלים. כשהשתמשו בשתל אחד בלבד, היה צורך ביחס – SNR חיובי יותר על מנת שהנבדקים יצליחו להגיע לאותה רמה של הישגים. בכל אחד מתנאי הבדיקה (רעש משמאל, רעש מלפנים, רעש מימין), התוצאות נמצאו מובהקות סטטיסטית אחרי 3 חודשים של שימוש בשתלים דו-צידיים, והניקוד השתפר עוד יותר בבדיקה שנערכה לאחר 6 חודשים. שמיעה דו-צידית הייתה טובה יותר ללא קשר למיקום מקור הרעש. הדבר מוכיח את עדיפות השימוש בשתלי שבלול דו-צידיים לזיהוי דיבור בסביבה רועשת.

היכולת לקבוע את כיוון הצליל בעזרת שתלי שבלול דו-צידיים

Dunn et al. (2008) בדקו את היכולת לקבוע את כיווניות הצליל במושתלי שתל שבלול דו צידיים שעברו השתלות עוקבות, והשתמשו בשתלים הדו-צידיים שלהם במשך תקופה ממוצעת של 59 חודשים. הם מצאו שהיכולת לקבוע את כיווניות הצליל הייתה מדוייקת יותר ב- ˚25 בעת השימוש בשני השתלים מאשר עם שתל אחד בלבד.

 

שאלון קליני: APHAB

מטופלים עם שתלי שבלול דו-צידיים מדווחים שהרבה יותר קל לשמוע עם שני שתלים מאשר עם שתל אחד, ו באמצעות שאלון APHAB ניתן לראות שיפור ברכישת שפה אצל ילדים מושתלים דו-צידיים.

Litovsky et al. (2006) מצאו שיפור משמעותי בדירוגיהם של מושתלים מבוגרים ב- 3 מתוך 4 התת-קטגוריות של שאלון APHAB: קטגורית נוחות התקשורת, רעשי רקע והאזנה במצבים עם הדהוד.

כך שמצאנו שיפור משמעותי סטטיסטית בזיהוי מקור הצליל ובזיהוי דיבור ברעש רקע, והערכות סובייקטיבייות בשלוש מבין ארבעת התת-קטגוריות בשאלון – APHAB של מושתלים דו-צידיים. יתרונות השימוש בשתל שבלול דו-צידי ניכרים תוך משך זמן קצר של חודש או חודשיים (Tyler, Dunn, Witt & Noble, 2007). בנוסף על יתרונות אלה, קיימים יתרונות נוספים להשתלה דו-צידית. קיים יתרון מובהק למתן גירוי עצבי דו-צידי לדרכי השמע – במיוחד לגירוי האונה הטמפורלית להתפתחות מוחו של ילד, והגירוי חשוב בגיל הצעיר ולעתיד למקרה שפיתוחים חדשים יופיעו. כמו כן, בהשתלה דו-צידית, אם אחד המכשירים כושל, למושתל יש יחידת 'גיבוי'. לפעמים קשה לצפות איזו מהאוזניים היא מועמדת טובה יותר לשתל, כך שהשתלה דו-צידית פוטרת את הסיכוי לבחור באוזן שהפוטנציאל שלה קטן יותר.

כעת נבחן את הטיעונים נגד שתלי שבלול דו-צידיים.

טיעונים נגד השתלה דו צידית סימולטנית

חלק מהטיעונים האלו כוללים את זמן הניתוח הממושך/ סיכון ניתוחי (בשל הרדמה ממושכת, או חשש מסחרור פוסט-ניתוחי ממושך/ קבוע), העלות הגבוהה של שני המכשירים, אובדן השמיעה השיורית וחוסר היכולת להשתמש בעתיד בטכנולוגיות משופרות/ טיפולי תאי גזע או טיפולי התחדשות תאי שיער.

משך הניתוח/ סיכוני ההרדמה

משך הזמן שנדרש בעבר לניתוח שתלים חד-צידיים היה 3 שעות בערך. משך הניתוח להשתלה דו צידית סימולטנית כיום אורך ½ 2 עד ¾ 2 שעות, כך שמשך הניתוח איננו הסוגייה. כמובן שאנו מקפידים לשים לב למשך ההרדמה, במיוחד בילדים צעירים. אם משקלם נמוך מדי, נמתין עד שיהיו גדולים יותר כדי שיהיה בטוח להרדים אותם.

סיכון ניתוחי מוגבר

הסיכונים בניתוחי שתל שבלול הם מינימאליים ותופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא סחרחורת. למרות שתחילה דאגנו שמושתלים דו-צידיים יסבלו מסחרחורת משמעותית – אולי לתמיד, הניסיון שלנו מלמד שלרוב אין זה כך. מושתלים דו צידיים שעברו ניתוח סימולטני לא סובלים מבעיות שיווי משקל יותר מאשר מושתלים חד-צידיים.

נזק לשאריות השמיעה

החשש מנזק לשאריות השמיעה הוא מוצדק. אנו לא ממליצים על השתלה ללקויי שמיעה עם שארית שמיעה משמעותית. נדבר על כמה מהאפיונים המצביעים על מועמדות להשתלה עם או בלי שאריות שמיעה בהמשך המצגת.

הוצאה כלכלית

אם המטרה בסופו של דבר היא שני שתלים, השתלה דו-צידית סימולטנית חוסכת את העלות של שני אשפוזים בבית החולים, מונעת שתי תקופות התאוששות, ושתי הרדמות.

היכולת להפיק תועלת מפיתוחים טכנולוגיים עתידיים

טכנולוגיית שתלי השבלול השתפרה באופן משמעותי במהלך השנים. באשר להפקת תועלת מטכנולוגיית שתלים עתידית, קיים פוטנציאל רב לשיפור. סביר שיחולו שיפורים באלקטרוניקה ובעיבוד הצליל, וניתן יהיה להעניק למושתלים את השיפורים האלה באמצעות שינוי או החלפת המעבד החיצוני.

היכולת להפיק תועלת מטיפולים רפואיים עתידיים – טיפולי תאי גזע/ התחדשות תאי שיער

נושא זה מדאיג הורים ששוקלים השתלה דו צידית לילדיהם הסובלים מאובדן שמיעה תחושתי דו-צידי מלידה. ההתלבטות היא אם להמתין לטכנולוגיה חדשה יותר, למחקר טיפולי תאי גזע ו/ או התחדשות תאי שיער. מחקרים רבים ומסעירים נערכים היום בתחום מחקר טיפולי תאי גזע והתחדשות תאי שיער, הם יצאו לפועל ויהיו זמינים לקהל המושתלים רק בעוד 10 שנים. מדובר בזמן המתנה רב. במיוחד במקרה של ילדים. השאלה היא: האם כדאי 'לשמור' את האוזן השנייה לטכנולוגיית שתלי שבלול עתידית או לטיפולים אחרים? הרופא B. Robert Peters מתכנית שתלי שבלול בדאלאס סיכם זאת בצורה חביבה: "בהתחשב בכך ששמיעה דו-צידית תלויה בקלט דו-צידי במהלכה של תקופת התפתחות משמעותית, טכנולוגיה עתידית, לא משנה עד כמה מתקדמת תהיה, תספק קלט לקליפת מוח שאינה מסוגלת לקבל אותו."

השתלה דו צידית עוקבת

מהם יתרונותיה של השתלה דו-צידית עוקבת, ומה משך זמן ההמתנה בין הניתוחים? השאלה הקלינית היא, האם כדאי לחכות?

הנימוקים בעד השתלה עוקבת

Zeitler et al. (2008) כמו גם חוקרים אחרים גילו שיכולת תפישת הדיבור משתפרת עם השימוש בשתלים דו-צידיים, בלי כל קשר למספר השנים שחלפו מאז שהושתל השתל הראשון. יחד עם זאת, קיים שיפור מעט טוב יותר כשמשך זמן ההמתנה בין שתי ההשתלות קטן יותר. יתרה מזאת, ניכרה בילדים תפישת דיבור טובה יותר בסביבה רועשת כשההשתלה בוצעה בגיל צעיר יותר.

הנימוקים נגד השתלה עוקבת

השתלה עוקבת עשוייה להיות מלחיצה יותר למושתל ולמשפחה, הצורך לחוות שוב את הכל (ניתוח, התאוששות, ביקורים חוזרים לבדיקות). ומובן שאם מספיק זמן עבר, המכשור עשוי להיות חדש יותר כך שהמטופל יצטרך להתרגל להשתמש בטכנולוגיה אחרת מזו שהוא רגיל אליה. יחד עם זאת, השתל השני לא בהכרח יהיה מאותו דגם של השתל הראשון, או של אותו יצרן. הורים המתכחשים לחירשות ילדם עשויים לדחות השתלה שנייה בשלב מאוחר יותר, וייתכן שיוותרו על השימוש במכשיר שמיעה או אולי יהיו מוטרדים ביחס ליחס הסביבה לשני שתלים.

האם יש 'גיל קריטי' להשתלת השתל השני?

שאלה מתבקשת היא: האם קיים גיל קריטי (מסגרת זמן) שבו כדאי להשתיל את השתל השני? התשובה היא שזה יתכן. אינספור מחקרים בדקו זאת, ותוצאותיהם סותרות. מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שהמתנה של מעבר ל- 3 עד ½ 3 שנים עשוי להאט או לסכן עיבוד דו-צידי (Beijen, Snik & Mylanus, 2007; Gordon, Valero & Papsin, 2007; Mok, Galvin, Dowell & McKay, 2007; Papsin & Gordon, 2008). כיום לא קיים זמן המתנה 'מקובל' בין השתלות עוקבות (Zeitler et al. 2008). חלק מהחוקרים הגיעו למסקנה שעיכובים ממושכים בין ההשתלות פוגעים בניצול מלא של היתרונות המתקבלים משתלים דו-צידיים (Tyler et al., 2007; Laske et al. 2009). במחקר שנערך על ידי Graham et al. (2009) נמצא שתפישת הדיבור של בני נוער/ בוגרים צעירים, שהושתלו בהפרש של 16¾18 שנים בין האוזניים, הייתה דלה עם השתל השני.

מועמדות לשתלי שבלול דו-צידיים

אמנם כל מטופל נבדק באופן אישי, אך קיימים כמה קווים מנחים. מטופלים שיש להם שארית שמיעה שמגיבה היטב להגברה אקוסטית (מכשיר שמיעה) לא יושתלו בצד זה. במקרה של אנשים בעלי אנטומית אוזן לא טיפוסית, יתכן שלא נוכל להחדיר את האלקטרודות לתוך השבלול. יש מטופלים שאינם מוכנים רגשית להשתמש בשתל שני, או שאינם יכולים לשלם על השתל השני. יחד עם זאת, יותר ויותר חברות ביטוח מכסות השתלות דו-צידיות, עוקבות או סימולטניות. "מדיקר", לדוגמא, מכסה שתל חד-צידי אם המועמד משיג ניקוד של פחות מ- 40% במבחן HINT בסביבה שקטה, ולכמה חברות ביטוח פרטיות יש תנאים מגבילים פחות לכיסוי הוצאות ההשתלה.

Robert Battista – הערות סיכום

סקרנו את יתרונותיה של השתלה דו-צידית, דנו בכמה מהחששות והשווינו בין השתלות עוקבות לבין השתלות סימולטניות. ראינו שיכולת קביעת כיווניות הצליל, זיהוי הדיבור בסביבה רועשת ונוחות ההאזנה השתפרו באמצעות השימוש בשתלים דו-צידיים או האזנה בי-מודאלית בהשוואה להאזנה חד-צידית. לדעתנו הפתרון הטוב ביותר הוא לספק גירוי דו-צידי, בין אם באמצעות מכשירי שמיעה, בין אם באמצעות שתלים ובין אם באמצעות שימוש משולב. כעת עמיתתי, ד"ר Kathleen Highhouse תסקור מספר דוגמאות של מושתלים:

המקרים:

Kathleen Highhouseאסקור עמכם שלושה מקרים של השתלות. שניים מביניהם הם של מושתלים סימולטניים ואחד הוא של מושתל עוקב. שימו לב שבכל אחד מהמקרים יכולת מיקום הצליל השתפרה וזיהוי המילים בסביבה שקטה ובסביבה רועשת השתפר גם הוא בשתלי שבלול דו-צידיים.

מחקר מקרה בילטרלי 1, RV

גבר, בן 69, היסטוריה של אובדן שמיעה הדרגתי במהלך הבגרות, ושימוש דו-צידי במכשירי שמיעה. CI  ראשון באוזן שמאל בגיל 67; CI שני באוזן ימין בגיל 69.

בדיקה טרום ניתוח של יכולת זיהוי הדיבור בסביבה שקטה של RV הניבה ניקוד של 7% נכון באוזנו השמאלית ו- 31% נכון באוזנו הימנית במבחן HINT בסביבה שקטה. אוזנו השמאלית הושתלה, ולאחר שנתיים אוזנו הימנית הושתלה. אחוזי ההצלחה שלו בעזרת מכשיר השמיעה היו פחות טובים באופן משמעותי מאחוזי ההצלחה שלו בעזרת CI. בשנתיים וחצי שלאחר הניתוח באוזנו השמאלית הוא השיג ניקוד נכון של 92% במבחן HINT בסביבה שקטה ב- 55 דציבלים. בשנה שלאחר הניתוח באוזנו הימנית, הוא השיג ניקוד נכון של 80% במבחן HINT בסביבה רועשת ב- SNR של 10+, ובמבחן המילה הבודדת CNC, הוא זיהה נכונה 70% מהמילים ו- 88% מההברות.

תרשים 1 מראה את תוצאות האוזן השמאלית:

two_sides01

תרשים 1: אודיוגרמה ותוצאות מבחן HINT של אוזנו השמאלית של RV. X=סף הולכת האוויר ללא סיוע. A=סף בסיוע מכשיר שמיעה שמאלי. CI=סף בעת שימוש בשתל שבלול שמאלי.

שימו לב לשיפור בביצועי תפישת הדיבור שלו במשך הזמן שלאחר ההשתלה: 6 שבועות לאחר ההשתלה הניקוד שלו היה 26%, 5 חודשים לאחר ההשתלה 47%, שנה לאחר ההשתלה 72% ושנתיים וחצי לאחר ההשתלה 92%. כפי שניתן לראות על פי תוצאות אלה, יכול לקחת קצת זמן עד שרואים שיפור.

תרשים 2 מראה את תוצאות האוזן הימנית:

two_sides02

תרשים 2: אודיוגרמה ותוצאות מבחן HINT של אוזנו הימנית של RV. 0=סף הולכת האוויר ללא סיוע. A=סף בסיוע מכשיר שמיעה ימני. CI=סף בעת שימוש בשתל שבלול ימני.

בשימוש באוזן הימנית, RV השיג ציונים טובים מאוד (92%) רק 4 חודשים לאחר הניתוח, והסיבה לכך עשויה להיות שזו הייתה אוזנו הטובה יותר. נדמה שאנחנו רואים שיפור מהיר יותר בשתל השני אצל מושתלים עוקבים, בדומה למקרה של RV. דו-צידי עם שתלי שבלול RV השיג ציון של 96% במבחן HINT בסביבה שקטה. באשר לביצועים הדו-צידיים שלו, פעמים רבות המטופלים מדווחים שהם מסתדרים היטב עם השתל השני בסביבה רועשת של מסעדות ובמצבים אחרים בחיים האמיתיים, אבל כשממקמים אותם בתא הצלילים הניקוד אינו משקף את הדיווחים הסובייקטיביים של המטופלים. יחד עם זאת, RV התמודד היטב עם מבחן HINT בסביבה רועשת (85% ב- SNR של 10+).

הצגת מקרה דו צידי 2, WK

אישה, בת 44, שתלים סימולטניים דו-צידיים. אובדן שמיעה הדרגתי מהילדות. טרום הניתוח נעזרה במכשיר שמיעה באוזן ימין במשך 29 שנים, ובמכשיר שמיעה באוזן שמאל במשך 15 שנים. קיבלה שתלים דו-צידיים סימולטניים אחרי החמרה פתאומית של אוזן שמאל שלא איפשרה עוד שימוש במכשיר שמיעה.

כפי שניתן לראות מהאודיוגרמות בתרשימים 3 ו- 4, WK סבלה מאובדן שמיעה דו-צידי בינוני עד קשה והיא כלל לא נעזרה על ידי מכשירי שמיעה. חלה התדרדרות פתאומית באוזנה הטובה יותר (השמאלית) וסטרואידים לא סייעו. היא החליטה שהפתרון הטוב ביותר בשבילה הוא שתלים סימולטניים.

two_sides03

תרשים 3: אודיוגרמה ותוצאות מבחן HINT של אוזנה הימנית של WK. 0=סף הולכת האוויר ללא סיוע. A*=תגובה ויברוטקטילית באמצעות מכשיר שמיעה ימני. NR=אין תגובה. CI=סף בעת שימוש בשתל שבלול ימני.

two_sides04

תרשים 4: אודיוגרמה ותוצאות מבחן HINT של אוזנה השמאלית של WK. X=סף הולכת האוויר ללא סיוע. A*=תגובה ויברוטקטילית באמצעות מכשיר שמיעה שמאלי. NR=אין תגובה. CI=סף בעת שימוש בשתל שבלול ימני.

הניקוד של WK במבחן HINT באוזנה הימנית עם מכשיר השמיעה לפני הניתוח היה 0%, אבל שלושה חודשים לאחר הפעלת ה- CI שלה, הניקוד שלה היה 53%, והמשיך להשתפר ל- 82% שנה לאחר הניתוח. הניקוד של WK במבחן HINT באוזנה השמאלית עם מכשיר השמיעה לפני הניתוח היה 0% גם כן, אבל שלושה חודשים לאחר הפעלת ה- CI שלה, הניקוד שלה היה 86% נכון, וחצי שנה לאחר הניתוח היא השיגה 100%. הניקוד הדו-צידי שלה במבחן HINT בסביבה שקטה ברמה של 45 דציבלים היה 100% נכון, והיא השיגה ניקוד של 58% במבחן HINT בסביבה רועשת ב- SNR של 10+. WK שמחה מאוד עם החלטתה לעבור את שתי ההשתלות בו זמנית, ולמעשה היא מנסה לשכנע את בעלה, הסובל גם הוא מאובדן שמיעה, לעבור את הניתוח. אין ספק שהיא תומכת נלהבת להשתלה דו-צידית. למרות הניקוד של 58% בהאזנה בסביבה רועשת, היא מדווחת שהיא מסתדרת היטב ברעש. בשל היסטוריית השמיעה הגרועה שלה, WK נמנעה תמיד מלהשתמש בטלפון, ונכון לבדיקה האחרונה שלה היא עדיין נמנעת מכך. מטרתה לבדיקה הבאה שלנו היא להתאמן בשימוש בטלפון ולחוש יותר נוח בכך. על פי הניקוד שלה, היא אמורה להסתדר נהדר בשימוש בטלפון.

הצגת מקרה דו-צידי 3, NC

אישה, בת 44, שתלים דו-צידיים סימולטניים. אובדן שמיעה תחושתי-עצבי במהלך 9 השנים האחרונות; נעזרה במכשירי שמיעה דו-צידיים.

ל- NC הייתה שמיעה טובה רוב חייה, והחלה לסבול מאובדן שמיעה חושי-עצבי במהלך 9 שנים. היא איבדה אחוז משמעותי משאריות השמיעה שלה מספר חודשים לפני שעברה את ההשתלה. טיפול בסטרואידים עזר בתחילה לשקם מעט את שמיעתה, אבל הסבב השני רק קיבע את שמיעתה ולא חל כל שיפור נוסף. תוצאות האודיוגרמה של אוזנה השמאלית של NC מוצגות בתרשים 5 ותוצאות האודיוגרמה של אוזנה הימנית מוצגות בתרשים 6.

two_sides05

תרשים 5: אודיוגרמה ותוצאות מבחן HINT של אוזנה השמאלית של NC. X=סף הולכת האוויר ללא סיוע. A= סף הולכת האוויר עם מכשיר שמיעה שמאלי. NR=אין תגובה. CI=סף בעת שימוש בשתל שבלול שמאלי.

two_sides06

תרשים 6: אודיוגרמה ותוצאות מבחן HINT של אוזנה הימנית של NC. 0=סף הולכת האוויר ללא סיוע. A= סף הולכת האוויר עם מכשיר שמיעה ימני. NR=אין תגובה. CI=סף בעת שימוש בשתל שבלול ימני.

ניתן לראות מניקוד המבחן שעשתה NC ללא מכשיר שמיעה המופיע בתרשימים 5 ו- 6 שהיו לה יותר שאריות שמיעה טרום הניתוח בהשוואה ל- WK, אבל הניקוד שלה במבחן המשפטים HINT בסביבה שקטה ברמה של 45 דציבלים היה נמוך מאוד: 6% בשמאל ו- 2% בימין. היא נתרמה מאוד על ידי ה- CI שלה כבר מההתחלה, כפי שניתן לראות מהניקוד שלה באותו מבחן כחודש לאחר הפעלתם: 86% בימין ו- 70% בשמאל. כשנה לאחר השתלת ה- CI הניקוד שלה היה 86% בימין ו- 80% בשמאל. ביחד, הניקוד הדו-צידי שלה במבחן HINT בסביבה שקטה ברמה של 45 דציבלים היה 91%. NC מדווחת שהיא מסתדרת היטב במסעדות ובמפגשים קבוצתיים אבל הניקוד שלה היה רק 12% במבחן המשפטים HINT ב- שדה פתוח עם SNR של 10+ דציבל. אני חושבת שהמבחן הזה נערך כשישה חודשים לאחר הניתוח, והיא צפויה בקרוב לבדיקה שבמהלכה תחזור על המבחן. יתכן שהיא תצליח עוד יותר.

ערכנו ל- NC מבחן מילים CNC למרות שבדקנו כל צד בנפרד. הניקוד שלה היה טוב, 80% בימין ו- 84% באוזן שמאל, אבל חשוב לציין שהמבחן נעשה בהאזנה לדיבור חי (לא מוקלט). כל שאר הבדיקות נערכו תוך שימוש בגירויים מוקלטים.

ד"ר Highhouse – הערות סיכום

התרגשנו לראות את התקדמותם של המטופלים שלנו עם CI דו-צידיים ולהבחין בשיפורי הביצועים בכל אוזן. במכון שלנו, מושתלים דו-צידיים מתקדמים יפה, ובסך הכל הם מאוד מרוצים. גם היו לנו מטופלים שמסתדרים עם השתל השני שלהם טוב יותר משהסתדרו עם השתל הראשון, ומעולם לא היינו יודעים זאת אם הם לא היו מקבלים את השתל השני. כמובן שההחלטה אם לעבור השתלה באוזן אחת או בשתיהן, ובמקרה של שתלים דו-צידיים אם להשתיל אותם סימולטנית או באופן עוקב, צריכה להיעשות על בסיס אישי תוך התחשבות בגורמים רבים, כפי שדנו היום.

תגובות

פורסם ב-