שתל ראשון – 30.11.2008
פורסם על-ידי בתאריך .לא יודעת אם אפסיק להתרגש אי פעם…
בינתיים אני לא מפסיקה להתרגש בכל פעם מחדש!
אני יושבת בעבודה ומתחשק לי לדעת מה המצב בבית.
פעם רק יכולתי לחלום על זה, גג לבקש מחברה לעבודה שתתקשר בשבילי ותשאל.
עכשיו אני מרימה טלפון לשאול בעצמי ואני ש-ו-מ-ע-ת ו-מ-ב-י-נ-ה הכל
כל מילה, כל הגה, כל פיפס. כולל רעשי רקע…
(בנות! לא מרשה לראות אוגי והמקקים בלעדיי, גם אני רוצה!!!)
שואלת מה נשמע והבנות עונות בקול דבש:
"אמא, אנחנו אוהבות אותך!, חיבוק ונשיקה!"
והלב שלי.. אוי נמס, זולג מרוב אושר….
זו הרגשה שפשוט אי אפשר לתאר…..
פשוט אי אפשר!
השתל הקוכליארי – פלא טכנולוגי ששינה את חיי!
