תמלול כנס שבלולים 2013

 ערב טוב וברוכים הבאים לכנס שבלולים ה-2: למשתתפים, לנציגי חברות השתלים  ולנציגי מרכזי ההשתלות.

לא היה קל להגיע היום לכאן, יש הפגנות, פקקים, כבישים חסומים והשד יודע מה, אבל בסופו של דבר אנחנו כאן. אני מודה לכל מי שעשה את המאמץ להגיע לכאן היום. לפני שנתחיל, אני רוצה להודות מקרב לב לחברות השתלים שבזכות תרומתן הכספית מתאפשר קיומו של הכנס היום, ועל נכונותן לקחת חלק פעיל בו. אין ספק שהשתתפותכן בכנס חשובה לאין ערוך. עבור המועמדים לשתל בינינו – הכנס מהווה הזדמנות מצוינת להכיר את כל היצע השתלים שעומד לפניהם.

לפני שנתחיל, אני מבקשת להודות מקרב לב לחברות השתלים שבזכות תרומתן הכספית התאפשר קיומו של הכנס הזה, ועל נכונותן לקחת בו חלק פעיל. אין ספק שהשתתפותכן בכנס חשובה לכולנו לאין ערוך. כולנו צמאים לדעת על החידושים הצפויים בתחום השתלים. עבור המועמדים לשתל שבינינו, הכנס מהווה הזדמנות מצוינת להכיר ולהתוודע לכל היצע השתלים שעומד בפניו בבואו לבחור שתל.

וכמובן מודה מקרב לב לנציגי מרכזי ההשתלות – תל השומר, שניידר, קפלן, סורוקה, הדסה ובני ציון על נכונותכם להקדיש לנו מזמנכם היקר ולפגוש אותנו מחוץ לכתלי המרכזים, לענות על שאלותינו, לתת כתף בעצם הנוכחות שלכם ובמילה מעודדת. כולנו מעריכים זאת! מודה לכם בשם כולנו על העבודה הנפלאה והמסורה שאתם עושים למעננו!!!  ישר כוחכם!

לכולנו גם יחד, הכנס מאפשר מפגש מעשיר ומפרה באווירה בלתי פורמלית, ומחזק את תחושת הקהילה של כולנו. חברות השתלים ומרכזי ההשתלה, החל מהרגע בו אנחנו מתחילים לשקול שתל, אתם הופכים להיות שותפים חשובים שלנו במסע החיים עם השמיעה החדשה והמורכבת הזו, שמצריכה כל כך הרבה למידה, תשומת לב ותחזוקה. גם אנחנו וגם אתם, מחפשים יחד את הדרך למקסם את מלוא התועלת שניתן להפיק מן הנס הטכנולוגי רפואי הזה ששמו שתל שבלול. אנחנו לגמרי ביחד בעסק הזה לאורך כל הדרך גם בשנים הבאות. ולכן רק מתבקש שנתכנס מידי פעם כולנו יחד מחוץ לכתלי המרכזים והמשרדים, כי מעבר לכל הטכנולוגיה הנהדרת הזו, אנחנו גם בני אדם, והחלק האנושי של העסק זקוק גם הוא לביטוי.

בכנס הפעם משתתף קהל מגוון יותר בהשוואה לפעם שעברה. יש כאן מכל הגילאים – מועמדים ומושתלים מבוגרים, מגיל 18 ועד לגיל הפלטינום(:, הורים לתינוקות, פעוטות ילדים ואף נערים שעומדים בפני שתל או מושתלים, ויש אפילו סבים לנכדים שהושתלו או עומדים בפני שתל, שמעוניינים להיות מעורבים פעילים בשינוי, וזה באמת יפה לראות את זה!  וכן, לא מעט אנשי מקצוע, שעובדים עם אוכלוסיה זו. השתל משפיע על איכות החיים לא רק של המושתל עצמו אלא גם על חייהם של בני משפחתו וסביבתו הקרובה. הרוב המכריע כאן מושתלים חד-צידיים, והיתר מועמדים לשתל, בשלבים שונים של תהליך המועמדות. חלק מהמושתלים חושב או שוקל מעשית אפילו לעשות שתל שני. ישראל, אין ספק, היא מהמדינות המתקדמות בעולם בתחום הזה כמו גם בתחומים רפואיים אחרים כגון טיפולי פוריות. אנחנו מתקדמים במהירות בשנים האחרונות, ורואים גידול משמעותי במספר המושתלים כאן, בין היתר בגלל שינוי הקריטריונים למועמדות, עיגון השתל בסל הבריאות וכו. ההתקדמות ניכרת גם בנושא של שתל שני, שלמרות שעדיין לא מוסדר בסל הבריאות, אנחנו רואים יותר ויותר מושתלים דו-צידיים, בעיקר תינוקות וילדים, אך גם מבוגרים. כולנו כבר מבינים שטובים השניים מן האחד, כמובן למי שנזקק לשתל כפיתרון שמיעתי, ונמצא מתאים לכך. פרופסור לונץ תיגע בהרצאה שלה בנושא הזה של שיקום שמיעה דו-צידית.

בכנס שעבר דיברתי על כך שעם כל היופי שבמתנת השמיעה, המאפשרת תקשורת משופרת עם החברה הסובבת אותנו, צריך לזכור שמדובר בשינוי לא פשוט, לעיתים אפילו מטלטל מאוד, שעשויות להיות לו השלכות על כל תחומי החיים שלנו – משפחה, עבודה וכו. הכנס הוא אחת היוזמות שבאות לתת את תחושת התמיכה שכל כך נחוצה כדי להתמודד עם הצעד משנה החיים הזה. אני מקווה שהכנס הזה יהפוך למסורת, ונמשיך להפגש פה אחת לשנה גם בשנים הבאות.

בהזדמנות זו, אני רוצה לעדכן בקצרה על מספר יוזמות חדשות בנושא התמיכה לקהילת השתל.

ראשית כל, אתר שבלולים – האתר עתיד לעבור דירה בקרוב – הוא ייבנה מחדש וישנה צורה. שבלולים החדש יהיה ידידותי יותר לגולש מבחינת התמצאות במידע. כשהוקם, מלאכת איסוף המידע הייתה עדיין בחיתולים, ונאלצתי להתמודד עם שלל בעיות טכניות, שלא איפשרו לי לשנותו בהתאם לצרכים שהשתנו. עכשיו זה יקרה. בינתיים האתר הישן ברשת, כאשר יעלה החדש איידע כמובן. אני מנצלת את במת הכנס, כדי לבקש מכולכם, לתת יד לצמיחת האתר החדש. למושתלים – אשמח לקבל סיפורים אישיים חדשים, גם של הורים לתינוקות ילדים ונערים שהושתלו, הסיפורים האלה חשובים למועמדים שבדרך! לאלו ביניכם שמעוניינים לתרום לקהילה – מוזמנים להצטרף למאגר התומכים – ולתת את פרטיכם בקצרה, על מנת שמועמדים חדשים יוכלו לאתר את המושתלים הקרובים ביותר בנתוניהם אליהם, ולפנות אליהם לקבלת מידע באופן אישי. גם כתבות, הפניות למאמרים מעניינים בתחום וכו' יתקבלו בברכה.

חברות השתלים ומרכזי ההשתלות – האתר הוא גם שלכם!, כמו בכנס, כך גם באתר, אני מייחלת להשתתפות פעילה יותר של כולכם. חומרי מידע על שתלים חדשים ובעברית (הנגישות של המידע ללקוחות צריכה להיות אבן יסוד של השירות שלכן), מאמרים עדכניים , עדכונים על החידושים/הנעשה אצלכם, כל חומר שתמצאו לנכון לשלוח לאתר – יתקבל בברכה. ניתן לקבוע איתי פגישה, ולחשוב יחד איך להעצים את הייצוג שלכם באתר, כל אחד ומה שמתאים לו.

ולמספר יוזמות שמטרתן לתמוך במועמדים חדשים ובמושתלים טריים:

סדנת דרמה תרפיה – עם קלינאי תקשורת שהוא גם דרמה תרפיסט מוסמך, גיבשתי סדנה בת שלושה מפגשים, כאשר מש כל מפגש יהיה כשעתיים, שמטרתה לעבד ולעכל רגשית את השינויים המתחוללים אצלנו בעקבות תהליך ההשתלה וליצור עבורנו "מקום בטוח". הסדנה כולה תוצע במחיר מיוחד של 90 ₪ לאדם, ותתקיים בקבוצות קטנות של עד 10 איש. למעוניינים, ניתן להירשם אצלי מיד לאחר הכנס. הסדנה תתקיים באזור המרכז או בחיפה לצפוניים שבקהילה. במידה ויהיו מספיק נרשמים גם במקום אחר ויימצא מקום מתאים, נשמח להגיע אליכם. הסדנה מיועדת בשלב זה למושתלים טריים "מהניילון" עד שלוש שנים מיום החיבור לשתל.

תרפיה במוזיקה – בכנס הקודם, ניתנה הרצאה על-ידי גברת שרון ויונטה, תרפיסטית במוסיקה שעבדה עם מושתלים בשניידר, שדיברה על חשיבותה ותרומתה של התרפיה במוזיקה לשיקום השמיעה לאחר השתל, ולהעצמת היכולת ליהנות ממוזיקה למרות מגבלותיו. בהמשך ניסיתי לפתוח סדנה לתרפיה במוזיקה, אך לא היתה מספיק היענות וחבל מאוד. יש לנו כיום שתי תרפיסטיות , שרון ודפנה ינאי, שמוכנות לתת שיעורים פרטיים, או לתת סדנא לקבוצות קטנות של מושתלים שרוצים בכך. אני ממליצה בחום רב להתנסות בכך, מניסיון אישי בתכנית שבזמנו ניתנה במסגרת שניידר בתשלום סמלי ובתמיכת שניידר. אין ספק שהיא מסייעת הן בשיפור הבנת הדיבור, והן בשיפור כישורי ההאזנה למוזיקה, בתרפיה במוזיקה,  מדגישה שמתנסים גם בנגינה, ביצירת משפטים מוזיקליים, דיאלוג מוזיקלי, וההשפעה של זה על הנפש היא נפלאה. מי שמעוניין לקבל מידע נוסף וליצור קשר עם התרפיסטיות – מוזמן לפנות אלי.

ואחרונה חביבה – יוזמה של רפואה משלימה – עם המטפלת ברפואה סינית עתיקה דגנית לזר. תהליך ההחלמה מן הניתוח הוא לא קל לכולנו, וגם החיים עם השתלים לאחר מכן. לרפואה המשלימה בהחלט יש מה להציע לנו. במפגש חד-פעמי, תספר דגנית על הדרכים השונות שבהן ניתן להתמודד עם השינויים, הפיזיולוגיים והרגשיים גם יחד, עם המתחים והלחצים, והמעוניינים יוכלו להתנסות בפועל בטיפול אישי במחיר היכרות בהמשך. ההרשמה למפגש היכרות מתחילה כבר בימים הקרובים.

אפרסם את המידע על היוזמות השונות בקבוצת השתל בפייס ובאתר שבלולים, ומי שמעוניין, מוזמן להירשם. חברות השתלים ומרכזי ההשתלות, אשמח שתסייעו לי בפרסום המידע על היוזמות הללו, כדי שמושתלים טריים יוכלו ליהנות מהתמיכה הרגשית שנחוצה וחשובה להצלחת תהליך השיקום. אני רואה בערוצי תמיכה רגשית חלק בלתי נפרד וחיוני להצלחת תהליך השיקום והפקת המקסימום מן השתל.

עכשיו אני מתכבדת להזמין לבמה את פרופ' מיכל לונץ ממרכז רפואי בני ציון בחיפה. פרופ לונץ תרצה על שמיעה דו-צידית.

פרופסור מיכל לונץ, מנתחת שתל מהמרכז הרפואי בני ציון בחיפה

קודם כל מאד משמח אותי לדבר פה. כשביקשתי מאיריס לדעת מי הקהל, ואם צריך לדבר על איך עובד שתל, אז איריס אמרה בשיא הביטחון – לא, זו רמה נמוכה. עכשיו צריכים רק דברים יותר מתקדמים. מצד שני, כשבאתי לפה אז החיישנים שלי אומרים לי שלא בטוח שכל הקהל בדיוק אותו קהל, ולכן אני מבקשת שמי שאין לו שתל והוא לקוי שמיעה, או אבא של או אמא של ילדים לקויי-שמיעה, בנים או אחים, ואין שתל במשפחה – ירים את היד. האם יש ביניכם מישהו שמרגיש שהוא צריך לדעת איך עובד שתל? כי אם לא אסביר את זה, זה כאילו שאין תרגום לשפה מובנת. בשביל מי זה יהיה משעמם אם אני אסביר בצורה מאד בסיסית וסכמטית איך עובד שתל? לכמה זה יהיה משעמם? יש פה שוויצרים, הבנתי. לכמה זה לא יהיה משעמם? אוקיי. אז מכיוון שיש בערך 20 שלא שומעים בעצם, ואם אני לא אסביר, זה יהיה כאילו הם לא שמעו, ויש 10 שזה ישעמם אותם, אז אלה שזה ישעמם אותם אני מבקשת מהם להתאפק שנייה, אני אעשה את זה קצר, אחרת אנחנו נפספס. מי שיקום כי זה לא נאה לו, זה עוד יותר גרוע, כי אני לקוית שמיעה.. ללקוי שמיעה אסור להיות שני דברים, מי יודע מה אסור לו להיות? עצבני, ו.. ארוגנטי. שני דברים שאסור לו להיות. עצבני כי אז לא תהיה לו סבלנות לשמוע, ושחצן – כי הוא תמיד יטעה, הוא בטוח יפספס משהו שאחרים יודעים. זה באמת נכון. לקויי השמיעה תמיד מפספסים משהו שאחרים יודעים. אז אני אפתח בהסבר קצר מאוד על איך עובד שתל, ואז אעבור להשתלה דו-צידית, שהוא נושא ההרצאה שלי. אני לא אהיה שקטה אם יהיה מישהו שלא יודע מה זה שתל ואיך עובד, כי אז לא יוכל להבין את ההרצאה שלי ולכן אקדיש חמש דקות להסבר בסיסי, על מנת שיוכל להפיק תועלת מן ההרצאה שלי.

אז, שתל שבלול – כולם יודעים שזה מכשיר לילדים ומבוגרים הסובלים מליקוי שמיעה בדרגות שונות, ואינם מסוגלים להפיק תועלת ממכשירי שמיעה וצפויים להפיק יותר תועלת מהשתל. המטרה היא לאפשר קול ושמיעה. אצל מועמדים להשתלה הקולטנים פגומים, ונכשלים בהתמרת הקול המכאני לחשמלי, וכתוצאה מכך המידע לא מגיע למוח. שתל השבלול עוקף את המסלול הזה. כך מתאפשרת הבנת הדיבור. כדי שנוכל לשמוע, השתל צריך להיות בתוך השבלול, כאן (בשקופית) אנו רואים שבלול שבתוכו יש את האלקטרודות, אחרי שהכנסנו אותן. כולם מכירים את התמונה הקלאסית הזו, שתל בתוך השבלול. איך הוא עובד לפרטי פרטים אני מניחה באמת שכולם יודעים.. אני אעבור על זה במהירות.

התוצאות המצוינות הן בזכות הפיתוח ובזכות ההתאמה לאדם, ובני האדם שמשתמשים ויש להם סבלנות לעבור את התהליך. אבל בלי ביצוע מיטבי של ניתוח ההשתלה אי אפשר להפיק מכך תועלת, זה צריך להיות במקום הנכון. צריך להקפיד על מיקום אופטימלי של השתל ולאורך זמן. לפעמים המושתלים שוכחים שהם מושתלים ופתאום אחרי איקס שנים הם מתפלאים. אז אני לא אומרת את זה אף פעם, אבל תמיד מתחשק לי להגיד את מה שאמא שלי אמרה לי – אמרתי לכם! מושתל הוא תמיד מושתל. ושתל הוא אביזר, שיכול להתקלקל. תמיד צריך לחשוב על אפשרות להחליף אותו, לכן הניתוח הראשון הוא הכי חשוב כי צריך להשאיר מצב אנטומי בר זיהוי לכולם. כאשר משתילים לילדים או אנשים צעירים, רוב הסיכויים – תודה לאל – שאנחנו, המנתחים, נגיע ל- 120 לפני המושתלים. ולכן צריך להשאיר מצב של הוספה, צריך להשאיר מצב סטנדרטי, שכל אחד שיוציא את השתל מכאן – זה לפני, אבל זה בדיוק כמו אחרי – אנחנו יודעים לאן להכניס, יש מקום ברור, אליו אנחנו מכניסים את האלקטרודה, ואחרי זה אנחנו  צריכים לראות בסיטי שזה אכן נמצא שם. יש לי תחושה שבשביל ההקדמה למי שלא באמת מבין מה בשטח, עכשיו קצת יותר מובן. ואנחנו נעבור למטרה שלשמה באתי לכאן, וזה לדבר על שמיעה דו-צידית והשתלה שבלולית דו-צידית.

בעיקרון קבוצה שעוסקת בטיפול באנשים לקויי שמיעה צריכה להיות מורכבת מהרבה מאד אנשים, ובוודאי שצריך להיות מי שיכניס את השתל, צריכות להיות קלינאיות תקשורת מנוסות, גם מבחינת הצד המקצועי שלהם וגם מבחינת הצד התמיכתי שלהן. לא כל אדם מושתל נהנה מהשתל מההתחלה, יש אנשים ששומעים טוב אבל אנחנו לא מצליחים לעשותם מרוצים וזה תהליך. לתקופה הזו צריך תמיכה. זה לא אומר שאני מזמינה את המושתלים החדשים להציק לנו, אבל לפעמים אין ברירה. יושבים פה מושתלים שאני את חלקם מכירה הרבה שנים, והם יודעים שיש לפעמים תחושות לא כל כך פשוטות. אז איזה שהוא טיפ לאלו שעוד לא קיבלו שתל, או שהם לפני השתל השני שלהם, ייתכן מאד שהדבר הכי לא פשוט בתהליך הזה זה שמיד אחרי ההשתלה מגלים כמה קל לשמוע. פתאום התברר שכל מי שמסביב שומע כבר תמיד ככה, והם לא צריכים לשבת מקדימה, לא צריכים להתאמץ, שמיעה פתאום מתחוורת כדבר טריוויאלי.. זה דבר מאד מעליב, במיוחד מעליב אם כבר שומעים בקלות אבל לא מבינים מה הולך.. אני רואה שיש כאן מושתלים שמחייכים, הם בדיוק מבינים על מה אני מדברת. מצד השני, וזה למה לא כדאי להיות ארוגנטי- מושתלים ששומעים טוב תופסים ביטחון, חושבים שהם נהדרים.

שאלה מהקהל: מה לגבי מישהו ששמע בעבר, איבד שמיעה ועושה שתל – יש לו זיכרונות של שמיעה סבירה, ואחרי זה יש לו חוויה שמיעתית חדשה – מה ההבדלים בינו למי שלקוי שמיעה מלידה והושתל בבקשה?

מיכל: ההרצאה שלי היא ארוכה ולקח לי להכין אותה בערך 10 שעות, אני מציעה שיעלו שאלות רק אחרי שאסיים, כי לכל אחד יש דברים שלא ברורים לו ואז זה מפריע לאחרים, במיוחד ללקויי השמיעה, שעבורם החוט של רצף ההרצאה מאד מאד חשוב, כי הזיכרון השמיעתי של לקויי שמיעה יותר גרוע מאשר הזיכרון השמיעתי של אנשים רגילים. אחר כך אענה לשאלה, אם לא תזכור – אתה יכול לרשום. אני כבר לא זוכרת מה רציתי להגיד פה..

מושתלים, תמיד צריכים לזכור שהם לא שומעים כמו אנשים רגילים, הם לא יכולים להתחרות כמו אנשים רגילים, הם שומעים פחות טוב. עדיין זה נפלא, תודה לאל ומזל – אבל לא לשכוח את זה. ואמרנו גם – לא להיות שחצנים, ולהיות סבלניים. בלי סבלנות העסק הזה לא יילך.

טוב, אז שיקום שמיעה צריך להיות בטווח התקין של סיפי השמיעה, חייב להיות דו-צדדי וסימטרי. כדי לעשות שיקום שמיעה לא סימטרי ולא דו-צדדי, צריך הסבר טוב. אף אחד לא יעלה על דעתו לשקם רק יד אחת למישהו שחסרות לו שתי ידיים, או רק רגל אחת למי שחסרות לו שתי רגליים, אם יש אפשרות אחרת. זה לא נורמלי, נכון?

אנשים בעלי ליקויי שמיעה א-סימטרי, מתמודדים עם קשיים מאד ספציפיים, יש להם קושי בהבנת דיבור משני הצדדים, יש להם קושי לזהות את מיקום מקור הקול ובכלל להרגיש את תחושת המרחב ולא להרגיש בבועה, ויש להם קושי גדול לגבי הבנת הדיבור ברעש. בעיקרון, שמיעה דו-צידית היא יכולת בסיסית של מערכת השמיעה, המאפשרת למידע שמיעתי שנקלט בכל אוזן לעבור בנפרד, אך בו-זמנית למערכת השמיעה המרכזית לצורך עיבוד מתקדם יותר. שמיעה דו-צידית מאפשרת שימוש בשתי אוזניים הנמצאות בשני מקומות שונים בחלל, ביחס למקור הקול. כל הסיפור הזה, בשביל אנשים בעלי שמיעה תקינה – הוא בכלל לא סיפור, זה משהו לגמרי מובן מאליו, כל זה אנשים בעלי שמיעה תקינה לא באמת מבינים עד שהם נהיים מקוררים! וכשהם נהיים מקוררים, אז עד שהם לא פותרים את הבעיה הזו, אין להם שקט ולרופא אין שקט, ולבעל ולאישה אין שקט.. ולמה זה? מכיוון שהם לא גדלו כלקויי שמיעה, ולכן אין להם סבלנות. כלומר, הם חסרים את התכונה של הסבלנות. כדי להיות לקוי שמיעה צריך הרבה סבלנות. שילוב בין קליטת קולות וצלילים משני מקורות מידע, לבין היכולת הפיזיולוגית של המערכת לנתח את המידע – הוא למעשה המפתח לשמיעה דו- צידית.

מכיוון שאיריס אמרה לי, ונראה לי שבצדק, שמדובר פה בקהל שהוא מאד מאד מודע, אז באמת אפשר לדבר על המושגים עצמם – אז היכולת לשלב במוח את האינפורמציה משני הצדדים, היא יכולת בי-ניורלית, ניורלי זה עצבי, כלומר עצבי דו-צדדי. אנחנו יכולים להגדיר את אותם מרכיבים של היכולת הבי-ניורלית, ואת חלקם אנו יכולים למדוד, בהשוואה לשמיעה על ידי אוזן אחת. שמיעה דו-צידית משפרת את יכולת האיתור של מקור הצליל, משפרת דיבור בסביבה רועשת ושקטה, ומקנה איכויות של הקול כטבעי יותר וברור יותר.

היתרונות שבשמיעה דו-צידית, הזכרתי שהם מוגדרים, אפשר לקרוא להם בשם, לתאר אותם ולמדוד אותם. התועלת הראשונה היא עצם העובדה שאנו משתמשים בשתי האוזניים, לזה קוראים התועלת הדו-צידית, או במילה מקצועית: התועלת הבי-לטרלית. היא מתקבלת מהשימוש בשני צדדים כשהרעש מגיע מכיוונים שונים, והיא נובעת מכך שהראש מהווה מחסום ממשי ויוצר צל אקוסטי כנגד הקולות, אשר מונע מעבר של הקול אל האוזן שרחוקה ממקור הקול. בציור רואים ראש, זו האוזן הרחוקה וזו האוזן הקרובה למקור הצליל. כאשר הצליל מושמע מכאן, האוזן הקרובה למקור הצליל שומעת את הקול, ואילו האוזן הרחוקה ממקור הצליל מפסידה אינפורמציה- איזו? זו שהראש הסתיר. כלומר, הראש יוצר איזה שהוא צל, מחסום שמפריע לאינפורמציה להגיע אליה. באוזן הרחוקה ממקור הקול, יישמע הדיבור חלש ופחות ברור, ואילו באוזן הקרובה למקור הקול, יישמע הדיבור חזק ועשיר יותר. האוזן הקרובה למקור הקול היא בעלת יתרון אם כך. כאשר הצליל מגיע מכיוון מסוים, האוזן הקרובה אליו היא תהיה האוזן בעלת היתרון על פני השנייה.

אם הדיבור והרעש מגיעים מכיוונים שונים, תמיד תהיה אוזן אחת שמצבה טוב יותר. אם שתי האוזניים מסוגלות לשמוע, אנחנו נהנה משמיעה והבנה טובה. לעומת זאת, אם אוזן אחת לא שומעת, נהיה בבעיה. למשל בדוגמא הזו, נגיד שלבחורצ'יק הזה יש מזל רע. כאשר הדיבור בא מהכיוון של האוזן שעדיין לא מושתלת, והרעש מהכיוון השני, הוא מפסיד, נכון? הוא עוד יותר מפסיד כשהוא מושתל באוזן הזו, אבל הדיבור מגיע מהכיוון של האוזן השניה…איך שלא נסתכל על מצבו – מצבו לא טוב, כי בשני המקרים הדיבור מגיע מהכיוון השני ולא מהכיוון של האוזן השומעת טוב יותר, בין אם מושתלת או לא. הדוגמא ממחישה כמה חשוב לנצל את שתי האוזניים ולשמוע בשתיהן, עוד בשלב שהמוח לא מעורב כאן עדיין. שתי אוזניים חשובות לקליטה מלאה ומיטבית של המידע הקולי מן הסביבה.

יתרון נוסף לשמיעה דו-צידית הינו הוא חיבור העוצמה – מסתבר שלמרות שעוצמתו של  האות הקולי קבועה ואינה משתנה, עבור אדם השומע בשתי אוזניים האות מתקבל כאילו היה חזק יותר, בהשוואה לאדם ששומע באוזן אחת בלבד. לזה קוראים החיבור הדו-אונתי. שתי אונות המוח תורמות כי שתיהן מקבלות אינפורמציה משתי האוזניים. בנוסף, כאשר שומעים בשתי האוזניים מקבלים את האינפורמציה בשני מבטים. באה סדרה של מילים ממקור מסוים, אוזן אחת קלטה זאת כך והשנייה פספסה משהו, תודה לאל – בין האוזניים יש את המוח – שאם ניתן לו לעבוד, הוא יעבוד. לא להשתמש בשתי האוזניים משמע הפחתת היתרון שיש לנו בכך שיש מוח בין האוזניים.

יתרון חשוב נוסף של שמיעה דו-צידית הוא איתור מקור הקול במרחב. חשוב מאוד לבטיחות ולביטחון של לקוי השמיעה. לדוגמא במצב של תנועה בכביש –  להבחנה אם האוטו מגיע מכיוון זה או אחר. לקויי השמיעה צריכים להסתכל טוב טוב, כי גם עם השיקום הטוב ביותר אין יכולת להם לקלוט בצורה מדויקת כמו בעלי שמיעה מהיכן מגיע, אבל ברור שהיכולת שלהם למקם את הקול עם שתי אוזניים תהיה טובה יותר. עם אוזן אחת בלבד היכולת למקם קול היא מתחת לכל ביקורת. יש מצבים נוספים – אדם עומד במלון, הוא החליט לנסוע לטורקיה לחופשה הכל כלול. במלון יש מיליון אנשים ו- 8 מעליות, בשני הצדדים. המעלית מגיעה, מצפצפת, עד שהוא הבין מאיפה הצפצוף הגיע, היא כבר תפוסה אז הוא הולך למעלית השנייה.. אני לא אלאה בתיאור הזה, אבל אני משוכנעת שכל אדם לקוי שמיעה מכיר את הסיטואציה.

זה לא ששיקום שמיעה דו- צידי פותר את כל הבעיות, אבל הוא עוזר קצת. יתרון חשוב מאוד נוסף של שמיעה דו-צידית היא היכולת לבודד אות מרעש. לפי ההבדלים בתזמון, כמה זמן לוקח לאות המגיע משם להגיע לאוזן הזו ולזו, יש הבדל גם בעוצמה, הצליל שהגיע משם לוקח לו יותר זמן ויותר מרחק להגיע לאוזן הרחוקה, הוא קצת יורד בעוצמתו בזמן הזה.. באופן הזה אדם יכול לחשב זאת בראש במהירות – בעזרת המוח – ולדעת להבדיל את האות הזה, הספציפי, מהרעש הכללי, שהוא בעצם רעש שאין לו סדר. רעש הוא משהו בלי סדר, הוא רנדומי, המוח יודע להבדיל את זה מצליל, דיבור ומוזיקה, שהם לא רעש. המבנה שלהם מבחינת תדירות וסדר, הוא אחר.

לסיכום, שיקום דו-צידי באמצעות שני שתלי שבלול, או שתל ומכשיר שמיעה, מאפשר שימוש בשתי מערכות לקליטת קול הממוקמות בשני מקומות שונים במרחב, המקנים ללקוי השמיעה את היכולת להשתמש ברמזים הנקלטים בשתיהן, גם אם הם חלקיים, ולא באותו אופן שמתרחש אצל אנשים בעלי שמיעה תקינה, לצורך ניתוח ועיבוד הנתונים במוח.

אם אנחנו משתמשים מסיבה כזו או אחרת בשני סוגים של גירוי שמיעתי – גירוי קולי דרך מכשיר שמיעה, או דרך תדירויות האוזן התקינות, וגירוי חשמלי דרך אוזן מושתלת, אנו מרוויחים שמיעה בי-מודלית, של שני הסוגים. פה שתי מילים – שתל מקנה שמיעה טובה מאד של תדירויות גבוהות, ומכשיר שמיעה כשיש שרידי שמיעה. אם אין שרידי שמיעה המכשיר יהיה כמו פקק. מכשיר השמיעה יתרונו בקליטת התדירויות הנמוכות, אבל זה כמובן בתנאי שקיימות כמובן. אפשר לשלב ביניהם. עד כמה זה עוזר? תלוי כמה שרידי שמיעה יש.

כאשר אנו מדברים על ליקוי שמיעה דו-צידי, אז אצל אנשים בעלי ליקוי שמיעה עמוק דו-צידי, שהוא משוקם בעזרת שתל ומכשיר שמיעה – שתל השבלול יספק את מירב המידע השמיעתי ואילו מכשיר השמיעה יספק מידע תומך. השמיעה בעזרת שתל ומכשיר שמיעה, יעילה לצורך אפיוני דיבור שמתבססים על מידע בתדרים נמוכים כמו שמיעת מוסיקה ותפיסת הנגנה שהיא כמו מוזיקה. אני לא יודעת אם עברתם את המבחן שבודק אם אתם מבינים איפה היה הדגש במשפט, מה שמשנה מאד את המשמעות שלו. למשל, אני יכולה לשאול אתכם: יורד גשם?, או להגיד: יורד גשם. בכל אחד מהאופנים שבהם נאמר יש לו משמעות שונה לגמרי. אנשים ששומעים בעזרת מכשירי שמיעה קל להם מאד מאד להבדיל בין שני המשפטים, בעוד שבעזרת שתל לא תמיד קל להבחין בהבדלים הללו. ברור גם ששתל נותן שמיעת מוזיקה פחות טובה ממכשיר שמיעה, בתנאי שיש שרידי שמיעה. וכל מי שעבר תהליך של המשך ירידת השמיעה, יודע שפעם הוא שמע מוזיקה טוב, ולאט לאט העסק נעלם והמוזיקה הופכת להיות משהו אחר לגמרי, ואז אנחנו נאלצים להשתמש בזיכרון השמיעתי, וזה נחמד שיש זיכרון שמיעתי אבל בפועל זה לא פותר את הבעיה, לא שומעים טוב. אני חוזרת על דבריי – בשילוב של שתל ומכשיר שמיעה אצל אנשים עם לקות שמיעה דו-צידית, השתל מספק את מירב המידע, ומכשיר השמיעה תומך.

כאשר מדברים על שמיעה בעזרת שני שתלים אצל אנשים בעלי ליקוי שמיעה קשה, עמוק ודו-צידי, אני מדגישה זאת משום שכיום אנחנו משתילים גם אנשים שבצד אחד יש להם הרבה שרידי שמיעה, ובצד השני לא.. זה לא הנושא שלנו היום.. לפעמים בצד של המכשיר שמיעה יש הרבה שמיעה.. השקופית הזו מתייחסת לאנשים עם לקות דו-צידית. למשל, לצורך איתור מקור קול – בזכות הסימטריה. אבל חוץ מזה, היא יעילה יותר להבנת דיבור ברעש וחוץ מזה היא יעילה יותר לשמיעה של אותות שמגיעים מכיוונים שונים, ולא רק מצד השתל. אדם בעל ליקוי שמיעה עמוק, מבין דיבור בעזרת השתל, ואם באים דברים מכיוון של האוזן עם המכשיר שמיעה הוא יבין אותם הרבה פחות טוב. ולא פחות חשוב, אצל אנשים עם ליקוי שמיעה קשה עמוק ודו צדי, אם נשתיל את שתי האוזניים, האוזן היותר טובה תהיה תמיד מושתלת.

אהיה פתוחה לשמוע שאלות לגבי אוזן אחת, זה בסדר, אבל אז אנו מדברים על אנשים עם צד אחד שתל וצד שני מכשיר שמיעה, זו קבוצה אחרת. אם אנו רוצים קצת ללמוד על זה, אנחנו חייבים לקחת אנשים שהיה להם שתל ומכשיר, והם עברו השתלה בצד השני, ואז אותו אדם יכול לתת לנו מידע מה יותר טוב בשבילו. התוצאות של כל דבר כזה, כל עבודה ומחקר כזה, מתייחסות אך ורק לקבוצה שבה זה נעשה. אם ניקח אנשים שיש להם שמיעה תקינה בצד אחד ושתל בצד שני, הם ייתנו תוצאות אחרות מאשר אנשים שיש להם שמיעה גרועה מאד בצד המכשיר ושתל בצד השני, ואז עברנו לשני שתלים. צריך להבין שמה שאדבר עליו מתייחס לקבוצה מאד מאד מסוימת, אנשים עם ליקוי שמיעה קשה עמוק, שבצד אחד יש להם שתל ובצד השני מכשיר שמיעה שהם הפיקו ממנו תועלת, אבל נראה מה הם יפיקו בעזרת שתל השבלול. אז קבוצת האנשים הזו שעברו את התהליך, נבדקה אצלנו, כאשר היה להם שתל ומכשיר, ואני רואה כאן חוקרים פעילים – ואחר כך השתלנו אותם. זו השמיעה בצד הלא מושתל, אז אפשר לראות שיש פה הרבה מאד שמיעה עם מכשיר וכולם היו משתמשים טובים מאד במכשיר השמיעה במשך שנים רבות, היה להם הרבה ניסיון בזה והם עברו השתלה. כאן אציג שני דברים הכי חשובים: קודם כל איך הייתה יכולת איתור מקור הקול, ואיך השתפרה או לא השתפרה היכולת שלהם להבין דיבור ברעש, והכי חשוב: להבין דיבור ברעש כאשר השתל הישן, הטוב, הוותיק, שכבר משתמשים בו שנים רבות – לא נותנים לו דיבור, אלא מעצבנים אותו, נותנים לו רעש. אלו שני הדברים שנראה. אז הגרף הזה מציג יכולת של זיהוי מקור קול, תחשבו שיש פה איזה שהוא מרחב, יושב פה הבחורצ'יק הנחמד, אנו משמיעים לו צליל מפה ומשם, והוא  צריך לזהות מאיפה זה בא. ככל שהוא עושה פחות שגיאות, כך הוא טוב יותר. אז אלו התוצאות עם שתל אחד, זה הכחול. עם שתל ומכשיר שמיעה, ועם שני שתלים. התוצאות מאד משכנעות וקל להשיגן, הסיבה שקל יותר להבחין במקור קול בעזרת שני שתלים זה לא רק ששומעים טוב יותר, אלא שלא חושבים לקחת אדם עם שמיעה תקינה ולהשתיל אותו.. הסיבה היא סימטריה. אם ניקח שני אנשים עם מכשירי שמיעה, וההתאמה היא סימטרית, איתור מקור הקול אצלם יהיה טוב. הם יעשו פחות שגיאות, במבחן הזה יהיו לו תוצאות טובות.. שני שתלים זה מצב סימטרי יותר. כאשר מסתכלים על אנשים שיש להם יכולת להבחין ברעש, כאן אגב אנו רואים את התוצאות הפרטניות של כל אחד לחוד, רואים שהתוצאות הקבוצתיות שמראות ממוצע על עשרת האנשים, גם בפרטניות רואים באופן עקבי שעם שני שתלים כולם היו טובים יותר מאשר האפשרויות השונות. לגבי היכולת להבין דיבור ברעש – מה עשינו – לקחנו את האנשים המושתלים שנים רבות, והם חברים שלנו כמובן, הם רצו לדעת איך הסיפור הזה נראה, ונתנו להם רעש מצד אחד ודיבור מצד שני, ואת הרעש נתנו באוזן היעילה יותר. אם מדובר ברגע של שימוש רק בשתל, אז הרעש בצד הזה. אם הוא השתמש במכשיר ושתל, אז הרעש ניתן לצד השתל, כדי שיסבול. אם שני שתלים – אז נתנו את הרעש בצד של השתל הישן, הטוב יותר.. לפחות בהתחלה הוא טוב יותר. אנו רואים שהבנת הדיבור עם שתל או עם שתל ומכשיר שמיעה, כאשר אנו מפריעים לשתל לעבוד, היא בערך אותו דבר, אבל עם הוספת השתל החדש, למרות שהבנת הדיבור בו לא טובה בהתחלה כמו בשני, בכל זאת השיפור בהבנת הדיבור ברעש היה יותר טוב.

לפני שאני אעבור לסיכום קצר, יש לי עוד כמה דברים לספר.. רק לגבי זה – יש אנשים שלמרות שמצבם השמיעתי משתפר אובייקטיבית, עדיין אחרי השתלה ראשונה ושנייה יש הרבה הפרעות, שבהן צריך לטפל. אי אפשר לקחת אדם, להשתיל ולעזוב אותו. זה לא עובד ככה. יש תהליך של איקלום, צריך בהחלט לתת תמיכה, יש הנחיות שאנו נותנים – על כל בעיה צריך לבוא, לא להגיד זה נדמה לי, אני נודניק, אני סבלני ורגיל להיות סבלני, אז לא צריך.. זה מאד חשוב, במיוחד בהתחלה, עד שמושתל נעשה פרופסור. אני בטוחה שכל מושתל מבין מהעניין הזה טוב מאד. בהתחלה אף אחד לא מבין, בשביל זה אנו נמצאים, כדי שיפנו אלינו. אז שלא תחשבו שמשתילים והכל מיד מצוין. אצל חלק כן, אבל אחרים צריכים תמיכה.

אם נסכם מהן ההתוויות להשתלה חד-צדדית ודו-צדדית: העדר הבנת דיבור מספקת או העדר פוטנציאל לכך. אם לתינוק בן 8 חודשים אין הבנת דיבור כי הוא לא יודע שפה, אז אנחנו שופטים את הפוטנציאל של הבנת הדיבור, העדר הבנת דיבור מספקת באוזן (כוונתי להעדר הבנת הדיבור בכל אוזן בנפרד), וסיכוי גבוה לשיפור במדדים של הבנת דיבור, במדדים של יכולת מיקום קול במרחב, בעקבות השתלה. תנאי נוסף – שניתן להחדיר את האלקטרודות לשבלול ושאין מכשולים שלא ניתן להתגבר עליהם. אלו התנאים.

כאשר מדברים על שני שתלים אנו לא יכולים להתעלם משאלת עיתוי ההשתלה השנייה. אמנם כאשר איריס הזמינה אותי, היה מובן שאנו מדברים על השתלה שנייה עוקבת, כלומר – לא בבת אחת. כי אם ההשתלה התקיימה בבת אחת, החולה לא צריך להחליט, החליטו בשבילו – בין אם זה תינוק או אדם מבוגר, אין לו הרבה דילמות אחרי שני שתלים. אבל מי שיש לו שתל בצד אחד ומכשיר שמיעה בצד שני – יש לו דילמה. כדאי לי? מה ארוויח? אז אם היינו לוקחים את הניתוחים בצורה מובנת מאליה, אז הכל היה פשוט יותר, אבל זה לא ככה. התפתחות מרכז השמיעה רגישה מאד לקיום גירוי שמיעתי, והיא טובה יותר ככל שהגיל צעיר יותר בעת ההשתלה, יחד עם זאת גמישות המערכת העצבית נמשכת בגיל ההתבגרות. שיקום שמיעה בעזרת שתל יהיה יעיל גם אם יש פער גדול בין השתל הראשון לשני, בפרט אם דאגנו לרגישות לצלילים והיא שוקמה, גם אם הרגישות לצלילים לא הקנתה הבנת דיבור באותה אוזן.

חשוב להבין זאת – יש אנשים של שחור לבן, שגישתם אומרת או שארוויח הכל או שלא ארוויח כלום. אני שומעת אינספור הרצאות שעוסקות בהשתלה דו-צדדית בבת אחת, זה כמובן לא לעניין, כי ברור שאם משתילים ביחד, ואפשר לפתח את שני הצדדים יחד זה פשוט יותר, וכנראה שהתוצאות תהיינה טובות יותר, אבל אנחנו יודעים שאפילו אוזן אחת נותנת גירוי לשתי האונות במוח. יש הבדל גדול בין אוזן חירשת, לבין אדם חירש ולא משוקם. שלא ישתמע חס ושלום שאני מרשה למישהו לא לשקם אוזן, כי אין לנו 15 אוזניים. הגיע אלינו אדם שהרכיב מכשיר שמיעה רק בצד אחד, למרות שהצד השני בסדר ויכל להרכיב גם בו, הוא אמר לנו שאז בזמנו לא נתנו לו שני מכשירי שמיעה, יש את מי להאשים כמובן.. אנחנו ברוב המקרים נוכל להביא לתועלת בעזרת השתלה גם באוזן שלא שוקמה, אבל ברור שהתוצאה תהיה פחות טובה לעומת אילו היינו משקמים מיד בזמן שצריך היה.

במיוחד השאלה הזו עולה בילדים, פעם חשבו שזה ייהרג ובל יעבור, לאט לאט התווסף חומר שמראה כי גם כאשר פרק הזמן בין ההשתלות היה ארוך – פה למשל אפילו עד 18 שנה – עדיין בעקבות ההשתלה השנייה חל שיפור מובהק בתפקוד השמיעתי. כאשר הייתה בעיה עם אישורי שתלים, במיוחד לילדים, זה היה מדאיג כי אנו יוצרים אוכלוסייה גדולה יותר עם  5 שנים בין השתלים, אם לא נשתיל עכשיו – יהיו 15! אז רצינו לדעת מה התוצאות, היו לנו ילדים שהושתלו בצד שני, לא כי הם היו טובים כל כך, אלא כי השתל הראשון לא נתן מספיק תועלת למה שהם היו צריכים. הם לא הבינו דיבור בצורה מספיק טובה. רצינו לראות מה קרה אצלם. חלקם היה עם  פער זמן קצר בין ההשתלות, ואצל חלק הפער היה הרבה יותר גדול. הממוצע היה 3 עם סטיית תקן של 7, והיה ביניהם אנשים גם עם 13 שנה הפרש בין שתי ההשתלות. ואנחנו ראינו שהתועלת, התוספת שנתן השתל השני על פני הראשון בהבנת מילים הייתה גדולה מאד, גם בתנאי שקט וגם בתנאי רעש. אין ויכוח – וברור שאלו לא מועמדים טובים, אנו השתלנו אותם כי הם לא היו מספיק טובים בשתל אחד. ברור כי גם הקבוצה הקודמת השתמשה בשתל ומכשיר, עם תועלת טובה מהמכשיר, והחלטנו מסיבה כזו או אחרת להשתיל. פרק הזמן הגיע פה עד 13 שנה, וראיתם את התוצאות שלהם עם שני שתלים שנתנו שיפור מאד משמעותי. לסיכום, ההתוויה להשתלה דו-צדדית היא העדר הבנת דיבור מספקת ברעש ושקט, סיכוי גבוה לשיפור, המטרה היא שיפור הבנה בתנאי רעש, שיפור באוזן הטובה יותר בכל מצב. העיתוי – הכי מוקדם שאפשר, מרגע שהתווייה ברורה. תודה רבה לכולם.

שאלות?

שאלה בקהל: אני שאלתי קודם, אבל השאלה ששאלתי לא קשורה, אז אני לא יודע אם זה רלוונטי.

פרופ' לונץ: השאלה היא אם אדע את התשובה, בוא תשאל, יהיה בסדר, תנסה.

שאלה בקהל: מה שרציתי לשאול – מישהו ששמע פעם, יש לו זיכרון שמיעתי, הוא איבד את השמיעה והושתל ועכשיו יש לו חוויה שמיעתית חדשה, כאשר הוא משווה את השמיעה שהיתה לו לפני שהתחרש לשמיעה שיש לו עכשיו עם השתל..

פרופ' לונץ: השאלה שלך היא מה ההבדל בין שני שתלים, או שמיעה רגילה? שמיעה עם שתל היא הרבה פחות טובה מאשר שמיעה רגילה, אבל אף אחד עם שמיעה רגילה לא מקבל שתל, ולכן זה לא כל כך חשוב. והאדם עצמו, בזכות הזיכרון השמיעתי. הייתה לו שמיעה, הוא איבד אותה, היום הוא לא שומע אבל יש לו זיכרון. האדם שהייתה לו שמיעה, בזכות הזיכרון הזה, אחרי שהוא שומע בעזרת השתל, נדמה לו שזו כאילו שמיעה רגילה. זה עניין של אישיות – יש אנשים שמחבקים חזק את הנכות, הם מסכנים, פסימיים וזה לא רק עניין של שמיעה, ואז לוקח להם המון זמן להבין – רגע, בעצם אני שומע נחמד מאד, אני מזהה את הקול של הילדים שלי, אז.. לוקח להם הרבה זמן, הם ממשיכים לבכות את מה שעבר.. זה בדיוק כמו לבכות את זה שהיינו יותר צעירים, ספורטיביים, הייתה לי חברה יפה פעם.. והיום בגיל שלנו אנו יודעים שזה לא אישי, לא באשמתנו עזבו אותנו.. הכל שייך לאותו דבר – אדם שלא מצליח להסתגל למרות שהוא שומע.. האמת היא שיש..

מהקהל: לא התכוונתי מבחינה רגשית – אלא איכות של שמיעה, פעם שמעתי טוב..

פרופ' לונץ: התשובה שעניתי היא תשובה מלאה מאד – התחלתי בזה שההבדל באיכות הוא עצום, שמיעה בעזרת שתל היא שמיעה חשמלית עם איכויות לגמרי אחרות, עם זאת אחרי ששומעים הרבה זמן בעזרת שתל, יש אנשים שהרבה זמן זה חודש, ויש כאלו שזה 3 שנים, האדם השומע בעזרת השתל חושב ומרגיש שזו שמיעה בעלת איכות כמו שהוא היה רגיל לה. זו הנקודה. ועד כמה מהר הוא מגיע למקום הזה, אם השתל עובד טוב בכמובן, וזה עובד טוב אצל הרוב, תלוי באישיות שלו, יותר מאשר במדדים אחרים. ועכשיו אני רוצה לדעת מי מהמושתלים הוותיקים מרגיש אותו דבר? כי יש אנשים שלא מגיעים לזה. מי חושב שזה אחרת? אשמח לשמוע.

כן, אורן.

אורן טל דבוסקין (מושתל דו-צידי): אני שמעתי בעבר יחסית טוב, אם לענות על השאלה, היה לי זיכרון שמיעתי טוב, והתחושה שאני שומע עם השתלים מצוין הגיעה מאד מהר, אפילו קצת מהר מדי.. כמו שאמרת, זה הביא אותי לקצת יותר מידי ביטחון עצמי..לעשות דברים. אבל האיכות הזו הגיעה מאד מהר. עם השתל השני, זה לקח קצת יותר זמן, אבל כנראה שהאוזן הזו נהייתה עצלנית כי הייתה אוזן אחת עם השתל ששמעה טוב, אז החדשה התעצלה לשמוע טוב.. האוזן הטובה הייתה השנייה דווקא שהושתלה, והיא הגיעה לתוצאות פחות טובות מהראשונה, אבל החיבור שלהן ביחד הוא מוצלח.

איריס, מנהלת שבלולים: אני מצטערת, יש לנו אילוץ של לוח זמנים, אנחנו מוכרחים להמשיך בתוכנית. אני מציעה שמי שיש לו שאלות יישאל בפעם אחרת. אנו רוצים לשמוע את הנציגים. אני מבקשת מאד להודות לפרופ'  מיכל לונץ על ההרצאה המאלפת. באמת כל הכבוד, המון תודה.

פרופ' לונץ: מילה אישית לאיריס, שיצא לי לדבר איתה כשהיא הייתה בשלב של להחליט על השתל – מאז ראיתי אותה מעט מאד פעמים. אם לשפוט לפי איריס, ואם הכל רק בזכות השתל – אז זה הכי כדאי שרק אפשר, וזה גורם לי שמחה גדולה.

איריס, מנהלת שבלולים: אני שמחה, תודה לך מיכל, וכעת אני מזמינה לבמה את נאווה נקש.

נאווה נקש, נציגת חברת מד-אל, המיוצגת בארץ על-ידי חברת מדטכניקה אורתופון:

טוב, אני אתחיל. ערב טוב לכולכם, אני רוצה להודות לאיריס על היוזמה הברוכה, תודה רבה, כל הכבוד לך. אני יודעת שיש כאן עניין של זמן, והיריעה רחבה מאד ואני אשתדל להצטמצם לכמה נקודות, כדי שתוכלו לזכור מתוך העומס הגדול של המידע שתקבלו מכל הנציגים. אני מייצגת את חברת מד-אל, שמיוצגת בארץ על ידי חברת מדטכניקה אורתופון. זו חברה אוסטרית. אתם תרצו בוודאי לדעת מה חדש בשתלים שלנו, ואכן יש חדש. חוץ מהמערכת הרגילה שאתם כבר מכירים, מצטרף למשפחה היפה שלנו הרונדו, שזה מעבד ללא כבלים שמופיע ביחידה אחת, וכבר ארחיב על זה. בארץ הוא ייצא לשוק הקיץ, בארה"ב הוא כבר יצא לפני שבועיים. מערכת השתל שלנו נקראת מאסטרו. שימו לב לשמות החלקים ותבינו את המשמעות. החברה ראתה לאורך זמן שהגענו, כל אחד עם היכולת והמיפוי של הקלינאיות והניתוח, לרמה של תפיסת דיבור די טובה, וחשבה הרבה מה עוד חסר על מנת לקבל שמיעה נינוחה, נעימה, טבעית יותר. והחברה חשבה על זה גם מתוך מחקרים שקיימים, והגיעה למסקנה שחסרים עוד כמה דברים כמו: תפיסה על רקע רעש, תפיסת מוסיקה, הנגנה ואינטונציה, ועוד. ולכן היא החליטה להעניק את השמות בשנים האחרונות על-פי מונחים מוזיקליים. קונצרטו הוא השתל הפנימי, האופוס הוא המעבד החיצוני, והמערכת כולה –מאסטרו. מערכת השתל מורכבת מקונצרטו ואופוס, אנו רואים שזה השתל, ויש לנו את המקלט, האלקטרודה, זה שתל מאד קטן יחסית, הוא קל ומותאם לגודל של פעוט ואדם מבוגר. האלקטרודה של מד-אל היא מיוחדת בכך שהיא עשויה בתוכה בצורה של זיגזג, הזיגזג הזה מאפשר לה גמישות רבה, כלומר זו אלקטרודה שנכנסת בצורה עדינה וחופשית לתוך השבלול, והיא לא מקבלת איזה שהיא צורה לפני כן על מנת להתאים לשבלול. האלקטרודה עצמה, יש לה כמה וכמה אורכים, וכמה צורות. וזה על מנת להתאים לכל צורה של שבלול. בין אם הוא שבלול תקין, או יש בו בעיה כלשהי, או אם זו אוזן אחרי דלקת קרום המוח וכו', ואז המנתח מחליט מה הכי מתאים למנותח שלו, הוא מבקש וזה מה שאנו מנסים לספק. גם רצוי לדעת שלמד-אל יש את האלקטרודה הארוכה ביותר שקיימת, כמובן משתמשים בה רק לבקשת מנתח, על מנת לאפשר כיסוי מלא ככל האפשר של השבלול. עם זאת, אנו משתדלים שהאלקטרודה תהיה מאד מאד עדינה, על מנת שהמרכיבים העדינים של השבלול יישמרו לאורך שנים, כך שאם יצטרכו לעשות השתלה חוזרת, גם אם חיובית – תינוקות עושים בגיל צעיר את השתל, ואנו לא יודעים מה יהיה עוד 30-40 שנה, סביר להניח שהם ירצו טכנולוגיות חדשות שהיום אנו לא מכירים. אז לא רק שימור השמיעה, אלא שימור של הרכיבים העדינים של השבלול. לכן יש גם טכנולוגיה של פלקסטיפ, שקצה האלקטרודה הוא מאד מאד עדין, עוד יותר עדין מהאלקטרודות הקודמות. המעבד שלנו בא בכל מיני צורות, ההרכבה יכולה להיות מודולרית, כך שיהיה נוח לתינוקות, ספורטאים ואנשים מבוגרים, על האוזן ועל הכתף. המעבד הוא קטן, מאד קל משקל והוא מכיל בתוכו מספר שיטות עיבוד. כששיטת העיבוד האחרונה היא 04, עליה קצת אדבר. מתאימים את שיטת העיבוד על פי הפציינט, אם למטופל לא נוח בשיטה אחת הוא יכול לקבל אחרת. במעבד יש מנגנונים רבים להתמודדות בתנאי רעש, ובמצבי שמיעה לא קלים, אבל גם שיטת העיבוד עצמה – הדרך שבה המעבד לוקח את הקולות מהסביבה ומכניס אותם לפורמולה מתמטית, כך שהאוזן תקבל בהמשך את הגירוי או האות החשמלי באופן שיהיה מובן למערכת העצבים. זה מאד מתוחכם. האות, צריך להישמע למוח כאות חשמלי שנותן שמיעה. אצלנו אחד הדברים שנותנים להם מקום חשוב הוא צורת עיבוד שתאפשר תפיסה טובה יותר על רקע רעש, ותפיסה טובה יותר בתדרים הנמוכים, ואני אגיע לזה, אם יהיה לנו זמן.

יש כמובן גם שלט, השלט מאפשר כיוון דיסקרטי של המעבד, ושלא יראו עליו שום דבר –לא תאורה ולא מפסקים. המשתמש יכול אפשר להחזיק את השלט בתוך הכיס ולשנות תוכנית או ווליום אם צריך, בלי שיראו. השלט קל מאד ונוח למגע, וגם אין צורך להסתכל עליו בשעה שאנו משנים בו דברים. די בשלט אחד כדי לכוון שני שתלים של מושתל דו-צדדי. נוח לשימוש עבור ילדים בגן. הגננת יכולה לכוון את השתלים של הילד, כל פעם שתל אחר. כמובן שאפשר להתחבר ל-FM ולאינפרה ולכל סוגי המערכות הקיימות. כמו שאמרתי קודם, שיטת העיבוד המתקדמת של מד-אל מאפשרת הרבה יותר דיוק ברמזי זמן ותדר, המועברים בשמיעה. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת שמיעה מ- 70 הרץ, שהתברר שבתדרים נמוכים יש אפשרות עיבוד מיוחד נוסף, המאפשר תפיסה טובה יותר על רקע רעש בנוסף למנגנונים, וגם תפיסה של מוזיקליות, הנגנה, ועוד. אני רק מדגימה איך זה עובד. אם זה גל הקול, בשתלים באופן כללי אנו נותנים גירוי אחיד, ובשיטה של FSP אנו רואים שמעבר לגירוי המאד אחיד, יש לנו גם גירוי מיוחד ונוסף שנותן עוד אינפורמציה, שלא קיימת כרגע בשאר שיטות העיבוד, וזה מאפשר בנוסף לזה שהאלקטרודה נמצאת בתוך השבלול, ויכולה לגרות כל פעם איזור אחר של תדרים, עוד מידע של תדר ועוד מידע של זמן.

כמו שאמרתי ולא אתעכב על זה, אנו נותנים דגש על תפיסת מוזיקה, וכאן אנו רואים שיש מחקרים של שמיעת מוזיקה דרך שתל אחד, ודרך שני שתלים, ואנו רואים הבדל רב כאשר יש שני שתלים.זה גם מתאים להרצאה הקודמת.

האופוס 2 הוא המעבד הקטן עם שתי הסוללות, הוא קטן הרבה יותר, והוא גם מאפשר התמודדות טובה יותר עם לחות, לכל מי ששאל, עמיד יותר בפני מכות וחבלות שקורים הרבה לילדים קטנים. יש לו זמן סוללה ארוך יותר, הרבה יותר מאשר המעבד סוללה הרגיל. בנוסף,הוא מעניק זרימה נמוכה עד 60 שעות בשתי סוללות, כלומר הזרימה הנמוכה מאפשרת זמן שימוש ממושך בשתל. למי שמתעניין – יש חיבורי FM, יש סוללה נטענת, זה מאד נוח.

אסיים בכמה מילים על מעבד הרונדו – הוא ייצא אצלנו בקרוב. אתם יכולים לראות אותו אצל האדם הזה, אצל הבחורה הזו, האוזן פתוחה, מאווררת, מאפשרת הרכבת משקפיים, כובעים וכדומה. נשמח לתת הסברים והדגמות שלו במפגש אישי. תודה.

איריס, מנהלת שבלולים:

תודה רבה לך נאווה, אני מצטערת על אילוצי הזמן, ואני מזמינה לבמה את גילה, נציגת חברת אדוונס ביוניקס בישראל, בבקשה.

גילה סקודוביץ, נציגת חברת אדוונס ביוניקס המיוצגת בישראל על-ידי חברת שטיינר מכשירי שמיעה":

התבקשנו לדבר בכנס הזה על חידושים בלבד, ולכן אתמקד בהם בלבד. מי שמעוניין במידע על השתלים שלנו בכלל, מוזמן ליצור איתנו קשר ונשמח לספר ולהסביר לו, הפרטים שלי מופיעים פה בסטנד שלנו. קצת על שטיינר – אנו החברה הגדולה והוותיקה ביותר בארץ בתחום שיקום השמיעה והדיבור, אנחנו מפוזרים בכל רחבי הארץ, עם כ-90 סניפים, עם המון אנשי מקצוע, ובעלי תקן ISO רגיל ורפואי. על מנת לייצג את אדוונס ביוניקס בארץ בצורה יעילה, הכשרנו 9 מרכזי שירות ברחבי הארץ, שייתנו שירות מלא ומקצועי של אנשי מקצוע שאומנו ומכירים היטב את מערכת השתל, ויכולים לתת לכם שירות מלא בכל אחד מהסניפים. חברת אדוונס ביוניקס קיימת משנת 1987, וקיבלה אישור ב- 1996, אבל החדשות היפות והטובות ביותר עבורנו הן שבשנת 2009 היא נרכשה ע"י סונובה, שזו בעצם החברה הגדולה למכשירי שמיעה, שכולנו מכירים. מאז הרכישה של סונובה, אנחנו בעצם יכולים לראות את הפירות וליהנות מפירות המיזוג של עולם השתלים עם עולם מכשירי השמיעה. שסופסוף הטכנולוגיה המתקדמת והכל כך יפה שקיימת כבר במכשירי השמיעה זה שנים, נכנסה לעולם השתלים. אם זה מזעור ואם זה טכנולוגיה של כיווניות ומולטי מיקרופונים אדפטיביים וקישוריות בין שני מכשירים, בין שתל ומכשיר או בין שתלים ובינם לבין מערכות חיצוניות כמו טלוויזיה, טלפון וכו'. דרך אגב, המוטו של חברת פונאק, שהוא המוטו של חברת אדוונסד  ביוניקס עכשיו, הוא שכל חצי שנה יהיה משהו חדש, כך שכבר עכשיו עובדים על דברים שייצאו עוד חצי שנה לשוק, ואנו כבר יודעים מה הולך לצאת. לא מדובר על שתל חדש בכל פעם אלא על שיפורים כגון: תוכנה חדשה, חלק חדש, מעבד או ממשק חדש, ואתם תראו את זה.

אחד הדברים החדשים שיצאו וקיימים זה שיפור של החלק המושתל, נאווה היקרה, הקולגה שהרצתה לפניי, נתנה לכם הקדמה נחמדה וסיפרה לכם על השתל, איך הוא נראה –סיליקון טיטניום, מגנט, טבעת שידור.. עם השנים אנו לומדים מכל המקרים, וכרגע שיפרנו את העמידות של החלק המושתל, שיהיה חזק יותר גם במקרים של טראומות וחבלות. הם מצאו שלמשל היה מקרה שבו המגנט זז מהמקום בעקבות חבלה רצינית, ולכן הם חיזקו את טבעת השידור, את אזור המגנט ואת כל הכיסוי שמסביב.

חידוש אחר הוא האלקטרודות – למנתח אפשרות בחירה בין שלוש אפשרויות, כשהחדשה היא אלקטרודה הא-טראומטית, שפותחה בעקבות מחקרים רבים. האלקטרודה נותנת את אותה טכנולוגיה, את אותה שמיעה אופטימלית, עם אותו מבנה שהיה קיים עד היום, אך הרבה יותר קטן ומעודן. היא נקראית אלקטרודה 'צפה', משום שאינה משפשפת את הקירות של השבלול, לא את הקיר הפנימי או החיצוני, אלא צפה בתוכו. היא הרבה יותר דקה, הקידוח יותר דק, על מנת לאפשר מינימום טראומה ומקסימום שיפור שמיעה.

כמובן שאחד הדברים החשובים ביותר זה נוחות למנתח, ולכן גם ארגז הכלים למנתח השתפר ומאפשר למנתח את קלות השימוש הרבה ביותר.

כמו שאמרתי, אנו שומרים על הטכנולוגיה שהייתה עד היום, שזה מעבד עם עיבוד אופטימלי ומהיר ביותר, עם 90 אלף דגימות מידע בשנייה, והחלק החשוב ביותר זה שלכל אלקטרודה יש את מקור הזרם שלה, כלומר יש 16 מקורות זרם עצמאיים, כשכל אלקטרודה עצמאית לחלוטין, מה שמאפשר לנו להפעיל שתי אלקטרודות בו-זמנית, או את כולן בו-זמנית, או  4 אלקטרודות, מה ששיטת העיבוד דורשת. זו גם הסיבה שהמערכת שלנו מוכנה לכל ההתפתחויות הטבעיות. לכן היא הייתה מוכנה לקבל את 120 הערוצים שיצאו רק אצלנו, אם זה הקצב המהיר מאד של HR, או אם זה הקליר ווייס שמזהה דיבור ומנחית את הרעש יחסית לדיבור בכל אחד ואחד מ- 120 ערוצי התדירויות, כך שאנו מדברים כמו בתמונה – על מתן שמיעה מלאה ואיכותית ככל שניתן, בכל שלושת הממדים – אם זה בתדירויות, בכל עוצמות הסביבה וגם בציר הזמן, על מנת לא לפספס מידע בזמן.

נאווה דיברה על מוזיקה – זו המטרה, המטרה היא לתת שמיעה מקסימלית ומלאה ככל ניתן, אם זה לצורך שמיעת מוזיקה או לצורך הבנת דיבור בסביבות רועשות, כי בסביבה רועשת אנו צריכים מקסימום שמיעה, תמונה מלאה ככל שניתן. גילה מראה תמונה מסוימת בה ניתן שהיא מטושטשת מעט אך אפשר להבין מה רואים בה, ולאחר מכן את אותה תמונה כאשר היא ברורה מאוד וניתן להבחין בה בפרטים נוספים שלא ראינו בתמונה הקודמת. התמונה השניה היא ברזולוציה איכותית יותר, מספר הפיקסלים גבוה יותר. באמצעות ההבדל בין התמונות, מדגימה גילה כיצד הטכנולוגיה של אדוונסד ביוניקס מאפשרת שמיעה מלאה, עשירה ומדויקת יותר. גם של מוזיקה, וגם של דיבור ברעש.

קצת לגבי מעבדים – יצאנו גם עם שני מעבדים חדשים. ב- 2012 יצאנו עם מעבד הנפטון. בפעם הראשונה בעולם יש מעבד דיבור לשתל שהוא עמיד לחלוטין בפני מים. אפשר לשחות איתו, לצלול, לחפוף את הראש, לשטוף במים, ועדיין  ממשיכים לשמוע כל הזמן. הנפטון הוא מעבד גוף, או פרי-סטייל כמו שאנו קוראים לו, אפשר להחליט איפה מרכיבים אותו על הגוף. הוא קטן, קל משקל ונוח מאוד לשימוש.

עכשיו אנחנו יוצאים עם מעבד הנאידה CI –מעבד מאחורי האוזן, בעל תכונות הדומות למכשיר השמיעה נאידה של חברת פונאק, כלומר זהו מעבד שמשלב את הטכנולוגיה המאד מתקדמת של אדוונס ביוניקס יחד עם הטכנולוגיה של מכשירים השמיעה הדיגיטליים של חברת פונאק. גם הנאידה יכול להיות עמיד במים כאשר מחליפים את המיקרופון הרגיל במיקרופון אקווה טי-מיק של מעבד הנפטון המיועד לשחייה במים. המיקרופון הזה ניתן גם עם הנאידה בערכה, ואם רוצים להכנס עם הנאידה למים, יש להחליף את המיקרופון הרגיל למיקרופון המותאם למים. ברגע שנחליף למיקרופון הזה, העמיד למים, אין בעיה להשתמש עם הנאידה במים.

הנפטון עמיד לחלוטין בפני מים ובעל עמידות גבוהה בפני אבק ולחות. יש לו ציון תקן 8 שהוא הציון הגבוה ביותר בתקן עמידות למים ופירושו שהוא עמיד לחלוטין במים, ושוב, הנפטון הוא המעבד היחיד כיום שעמיד לגמרי בפני מים.  אפשר לעשות איתו הכל, לא צריך לדאוג שיתקלקל כלל. הילד יכול לשמוע בשיעור שחייה, או בבילוי בבריכה או בים עם החברים. או את הוריו באמבטיה. הדבר היחיד שצריך לעשות, זה לשטוף את המעבד מהמלח או מהכלור תחת מי הברז ולנגב היטב לאחר השימוש וגמרנו.

אפשר להרכיב את הנפטון בכל מיני דרכים לפי בחירתכם, וכל המועמדים בוחרים מלבד הקליפס והפאוץ' עוד שתי אפשרויות שאותן מקבלים בערכה. הנאידה מורכבת מאחורי האוזן, מופיע במגוון צבעים אופנתיים אבל הכי כייף בו שהוא משלב את כל הטכנולוגיה היפה של אדוונס, סוף סוף עם הטכנולוגיה שקיימת במכשירי השמיעה המתקדמים – כל האפשרויות של מיקרופונים אדפטיביים שמאפשרים הבנה של מקור הדיבור, ומאפשרים להנחית את רעשי הרקע ולהגביר את הדיבור.

לא נשכח שאדוונסד ביוניקס יצאה עם הקליר ווייס ב- 2012, אלגוריתם שמאפשר זיהוי דיבור והנחתת רעש יחסית לדיבור. אם אנחנו נשלב את הטכנולוגיה הזו עם הקליר ווייס, אז הנה מחקר שמראה לדוגמא ששילוב ביחס זה לא אחד במקום השני, אלא זה אחד ועוד אחד, ששווה שלוש אפילו. ויש לנו הרבה יותר הנחתת רעש, או הרבה יותר יחס דיבור לרעש.

סוללות – יש מספר אפשרויות של סוללות, אתם בוחרים אם זה רק 4 סוללות נטענות, או 2 נטענות ובתי סוללות, או סוללת גוף. והחדשות היפות ביותר לאלו שצריכים סוללות שיחזיקו במשך שבת וחג ארוכים – במעבד הנאידה יש לנו אסטרטגיה חדשה שמאפשרת פי 2 ורבע זמן סוללה. אם הסוללות הנטענות היו 15-20 שעות, אנו מכפילים את זה פי 2 ורבע. סוללת הגוף – 150 שעות אפילו.

מעבד הנפטון, או הנאידה ניתנים לנשיאה במים עם מגוון של אפשרויות נשיאה על הגוף – רצועה לזרוע, בנדנה לראש, רצועה לצוואר עם פאוץ' , כובע ים. ויש כובע ים .

תודה רבה לאיריס, על כל המאמצים והעבודה הקשה שבאמת אנחנו לא מעריכים את זה, אבל ערב כזה דורש כל כך הרבה עבודה והכנות – וכל הכבוד לך.

איריס, מנהלת שבלולים: תודה לך גילה מקרב לב. ועכשיו אני מבקשת להזמין לבמה את מירה, נציגת חברת קוכליאר.

מירה ברלין, נציגת חברת קוכליאר המיוצגת בישראל על ידי חברת טרדיס גת:

אני מצטרפת לתודה לאיריס.

אז קודם כל תודה לכל הגיבורים והאמיצים שנשארו עד כה, אנסה לעשות זאת קצר וקולע. גילה הובילה אותי ככה באלגנטיות לנושא הראשון שאני רוצה להעלות הערב, גם אני מעלה אתהחידושים שיש. הנושא הראשון זה האקווה-אקסוורי שיצא מהחברה לאחרונה. המעבד שלנו שקיים בשוק מ- 2009-2010 תוכנן כך שיהיה עם עמידות מסוימת למים – מיקרופונים עם כיסויים, לחצנים ולא גלגלים שאטומים למים, הציפוי של המעבד עמיד במים, כל החיבורים עמידים במים, הם לא עמידים לרחצה ממש, יש להם IP מוגבל, לא מלא.. אני אסביר יותר – הIp 44 הוא עם סוללות שחייבות לנשום אוויר, הסוללות הנטענות עם עמידות גבוהה יותר וזה הIP 57. המשמעות היא שאפשר להשתכשך בבריכה, באמבטיה, לרוץ בין ממטרות, לשחק בבלוני מים, לעשות ספורט, ללכת בגשם, כל דבר כזה – בלי שום החלפה, כיסוי ושום דבר. המעבד עם הסוללה הנטענת כבר עמיד בדברים האלו. מי שרוצה ממש ללכת לשחות ולצלול, לשהות שהייה ממושכת במים, או להיות חשוף לחומרים כימיים כמו שמפו ומרכך, כן צריך משהו – זה האקווה אקססורי, זה ניילון שמולבש על המעבד, על המערכת כולה, זה לא דורש החלפת טבעת שדר או מיקרופון כמו שקיים במכשירים אחרים, וזה המעבד היחיד מאחורי האוזן שניתן להתאים למים. הניילון לא מוריד את איכות הצליל, הוא חומר רך ונעים למגע, יש בו חריר – קשה לראות את זה – יש חריר שאפשר להשחיל בו חוט כדי להצמיד את זה לבגד, כך שאם המעבד נופל בים הוא לא נאבד. יש לו נעילה כפולה ומדבקה נוספת, לאחר השימוש קורעים אותו, זה משהו לשימוש חד-פעמי. אבל תינוק שרוצה אמבטיה לא צריך את זה, רק מי שרוצה ממש לצלול ולשחות. האקווה אקססורי קיים היום, מי שרוצה – יכול כבר להזמין אותו.

אני רוצה לעבור לנושא השני של עיבוד צליל – מה יש היום, מחר ובכלל. כמו שאמרה פרופ' לונץ – לא קל לשחזר שמיעה תקינה או לשפר ליקוי שמיעה. על מנת לתת פיצוי לליקוי בשמיעה, מעבדי הדיבור צריכים להיות טובים פי שניים ממנגנוני שמיעה תקינה, הם צריכים להתגבר על העצב הלא תקין, וכן לשפר את איכות הצליל בערך פי שתיים ממה ששומע אדם בעל שמיעה תקינה. הצליל צריך להיות טוב יותר. אנחנו רוצים שמושתלים יקלטו צלילים טוב בתנאי שקט ורעש, אנו רוצים לקלוט צלילים חרישיים ושקטים, וגם רועשים וחזקים. אנו רוצים לקלוט את הקול של עצמנו בצורה ברורה, גם בזמן שירת קריוקי או באולם קונצרטים, או גם להבין את מילות השיר כשיש תזמורת שמנגנת ושרה, אנחנו רוצים להבין את המילים. אנחנו רוצים לדעת מאיזה כיוון הגיע הצליל, לפעמים אנחנו לא רוצים לשמוע צלילים מסוימים, חזקים מדי, או רוצים לא לשים לב לרעש של המזגן, אנחנו לא רוצים שיפריע לנו. ומצד שני יש צלילים חזקים או חלשים שכן חשובים – צליל אזעקה למשל. אנחנו רוצים לשמוע את צליל הטלפון אבל גם להבין את מי שמדבר אלינו בו. וכל צליל אחר מכל המכשירים שיש בשוק. אנו רוצים לשמוע כשיש רוח, שהיא לא תפריע לנו, אולי גם להבין שפות אונליות ואת המנגינה שלהן. אנו רוצים להבטיח לקלוט את צלילי הסביבה והדיבור, שלא ייקח לנו שלוש שנים להבין, אלא שזה יקרה מהר מאד. עכשיו דמיינו שאתם צריכים להקליט את כל זה ואתם צריכים לשים את זה במחשב מאחורי האוזן – זו משימה מאד מורכבת. המטרה שלנו לאפשר שמיעה עד כמה שאפשר קרובה לנורמלית. איך משיגים זאת? כיום יש מגוון שיטות עיבוד צליל שאפשר לבחור ולהתאים לכל מושתל, יש מנגנונים של שני מיקרופונים – ומאז הFREEDOM, שזה 8-9 שנים, יש לנו אפשרות של התמקדות בכיוון מסוים תוך החלשת רעש ממקור אחר כדי לשפר שמיעה ברעש, יש לנו אפשרות של התמודדות עם צלילים חזקים בעזרת מנגנוני דחיסה, יש לנו מנגנונים שמשפרים נוחות ברעש, יש צלילים שמשתנים כל הזמן, הסביבה לא אחידה מבחינת רעשים, יש צלילים שקטים שאנו רוצים לשמוע, ויש גם מנגנונים אוטומטיים שאנו שומעים כבר היום, למשל זיהוי אוטומטי של הטלפון. בדור הבא, שיוצא בקרוב, יהיה את כל מה שהיה עד כה כמובן, אבל בנוסף יהיו גם מנגנונים טובים יותר להתמודדות עם רעש חזק, משתנה, דינמי. עם רעש קבוע שאנו רוצים שלא יפריע לנו. כל מיני מנגנונים יעילים של סינון רעשים מתקדמים, מנגנון להתמודדות עם רעש של רוח, שבעייתי מאד ללקוי שמיעה בכלל. מנגנונים רבים של אוטומציה, שהמעבד יתאים עצמו לסביבה המשתנה, ותהיה אפשרות טובה יותר של ניצול שרידי השמיעה. יש לנו היום יותר ויותר מועמדים שמגיעים עם שרידי שמיעה להשתלה, ואנו לא רוצים לוותר על זה. תהיה לנו אפשרות לשלב זאת באופן קל ופשוט עם המערכת שלנו.

אתם סקרנים לדעת מה יהיה? רוצים לדעת יותר מה יהיה במכשירים החדשים? אתם מוזמנים לעבור בדוכן שלנו ולהשאיר את הפרטים שלכם, אנו מארגנים אירוע השקה בחודש יולי הקרוב. ואני מודיעה היום בפעם הראשונה שכל מי שמושתל מהיום עם המערכת שלנו, יקבל כבר את המערכת החדשה כשתצא – בלי תשלום נוסף. הוא יקבל את המעבד, ובהמשך את הדור החדש של השתלים, מובטח לו. תודה רבה.

איריס, מנהלת שבלולים:

מירה תודה רבה לך, אני מבקשת עוד דקה או שתיים של סבלנות, אנחנו כבר מסיימים. אני רוצה שוב להודות מקרב לב לנציגות של חברות השתלים, ולנציגים ממרכזי ההשתלות, שכיבדו אותנו בנוכחותם לאורך כל הערב. אני מצטערת שלא היה זמן לשאול שאלות, אבל אני מקווה שבכל זאת נתרמתם, ואל תשכחו – אנחנו לא הולכים לשום מקום, יש אפשרות להמשיך לשאול שאלות דרך אתר שבלולים, בקרוב נפרסם את תמלול הכנס באתר שבלולים, ולמי שיהיו שאלות ניתן יהיה לשלחם למייל באתר. השאלות יקבלו מענה והתשובות יתפרסמו גם הן באתר. זו תהיה הדרך לפצות על העדר הזמן לשאלות במהלך הערב. לסיום אני רוצה לומר שלמרות לחץ הזמן, אבל היה לי באופן אישי תענוג לראות את כולנו כאן תורמים ונתרמים – מושתלים, נציגות החברות ונציגי מרכזי ההשתלות. אני מודה לכולכם באופן אישי ומקווה לפגוש אתכם כאן שוב בשנה הבאה. לילה טוב ונסיעה טובה הביתה. מי שרוצה קפה אחרון לפני הנסיעה הביתה, מוזמן ללובי. תודה ולהתראות.

תגובות